시편 10:3의 주석

כי הלל רשע. מוסב על למה ה' תעמוד ברחוק כי עתה עמלק הרשע מתהלל שמשיג כל תאות נפשו:

וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְהֹוָה: דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר בוצע ברך נאץ ה' וכו':
(בבא קמא צד ע"א)

כי הלל רשע לפי שהוא מהלל עצמו

ופירש איך נמשך הענין קו לקו ואמר מה שאמרתי כי בגאות רשע ידלק עני הוא כי הנה יראה בעיניו כי הלל רשע כי יראה הרש כי יתהלל רשע על תאות נפשו באמרו אין לי חלק בתאות הגוף לאכול למעדנים או לצבור כעפר בצע שלא במשפט כ"א לתאות הנפש לעבוד את ה' ולתת צדקה לעניים ולאביונים ולברך ברכות הנהנין על כל הטובה אשר נתן לו ה' והוא שקר כזב כי הלא אדרבה הוא בוצע ברך כי הברכה שמברך על הפת הוא על הגזל כי הוא בוצע ברך ותחת היותו בתאות נפשו לעבוד את ה' לברכו אדרבה גם ברכתו תועבה כי בה נאץ ה' ומכעיסו ועל כן בדברי גאותו זאת ידלק עני בלב ומה גם כי גם הוא מהצריכים אליו ויתמרמר בשמעו:

הלל. ענין שבח כמו ויהללו אותה (שם י״ב):

ובוצע ברך. המברך ומשבח את הבוצע, וכן פירשו חז''ל בסנהדרין :

כי - אמר רבי משה: כי תחת אשר והטעם אשר יהלל רשע בעבור השיגו תאות נפשו והבוצע אשר הוא מברך השם מנאצו ויהי ברך, כמו: ברך נבות אלהים ומלך, ברך אלהים ומות ו פירוש ברך דורון ומנחה והוא שם כמו: והדבר אין בהם. וכמוהו: וברך ולא אשיבנה. ואיננו נכון, כי ברך פעל עבר וכאילו כתוב וברך ברכה ולא אשיבנה. ולפי דעתי, כי הלל רשע הנזכר למעלה רשע אחר, אשר התאוה ויברך הבוצע אשר נאץ השם והנה ברך, כמו הלל.

כי הלל רשע. בעבור שהרשע מהלל ומשבח עצמו שהשיג תאותו והגזלן בעת עשותו נאצות אז יתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי לא נעשה בו דבר ע״‎כ מלא לב האדם לעשות רע:

ברך נאץ ה'. יש פסוק בין נאץ לשם וכן למטה בפסוק על מה נאץ רשע| אלהים יש פסיק בין רשע לאלהים שלא לסמוך לשון רשע וניאוץ אצל קדוש ישראל:

כי הלל רשע על תאות נפשו. שמתאוה לאכול ואינו מקפיד אם יש תולעים ושאר איסורים ומברך עליו ובזה מנאץ ה'. והוא נמשך למעלה מ"ש אח"כ רשע כגובה אפו בל ידרוש כלומר אינו דורש את ה' לרבות ת"ח. ארץ החיים. והוא דרך הלציי שאוכל דבר איסור ומברך. והרי זה נאץ את ה' ובא לו זה מסיבת כי בגובה אפו בל ידרוש את ה' לרבות ת"ח ואינו מכבד לת"ח והוא מזולזל בעיניו הת"ח ואינו שואלו ובזה נלכד בכמה אסורים. ויש מי שפירש דאמרו רז"ל דכביכול אמר נעשה אדם ללמד דרך ארץ דהגדול ישאל עצה מהקטן ולפי זה מי שהוא גאה ח"ו סובר דנעשה אדם הם שתי רשויות כי הוא גאה ושונא הענוה. וז"ש רשע כגובה אפו בל ידרוש עצה משום אדם כי הוא גאה ועי"ז אין אלהים כל מזימותיו דסובר דנעשה אדם הוא ח"ו שתי רשויות דלדידיה אין ענוה בעולם:

כי הלל רשע על תאות נפשו, ר"ל הרשע מתהלל ומתפאר על תאוותו, כי כל בני אדם תאוותיהם גדולה מכחם והשגתם, שאין לך אדם אשר ישיג מאויו, יש לו מנה מבקש מאתים, עד שאינו יכול להתהלל שהשגתו גדולה מתאותו, כי תאותו תתהלל עליו שהיא גדולה על כח ידו והשגתו, לבד הרשע שהוא משיג יותר ממה שמתאוה עד שהוא יכול להתהלל על תאות נפשו שהשיג יותר מאשר התאוה, ובכל זאת הגם שהוא מצליח כ"כ בוצע ברך נאץ ה', מי שמברך ומשבח את הרשע הבוצע, ר"ל שמקנא א"ע בהצלחת הרשע בזה נאץ את ה' ובזה נחשב לו לעון פלילי כאילו הכעיס את ה', ובמזימות זו חשבו הם נתפסים ביד הרשע ויקבלו ענשם, וא"כ אשאל מדוע רשע כגובה אפו בל ידרוש, למה לא ידרוש ה' להעניש את הרשע אשר כגובה אפו אין אלהים כל מזמותיו, אשר הוא מכחיש מציאות ה' לגמרי, אם ידרוש להעניש את החושב מזימות שהרשע דולק ורודף בגאותו וליחס כח זה אל הרשע עצמו לא אל ההשגחה, וכן ידרוש להעניש את המברך את הבוצע, הלא כ"ש שהיה לו לדרוש להעניש את הרשע עצמו הכופר בכל וכל מזימותיו הוא שאין אלהים, ומדוע לא ידרוש ה' להענישו, ותהי להפך, כי יחילו דרכיו בכל עת, שהוא מוצלח בהצלחה למעלה מן הטבע, כי המצליח בדרך הטבע לא יצליח לא בכל הדרכים ולא בכל העתים, ר"ל שלא יצליח רק בדרך אחד אם בחר הדרך שמוכן להצליח בו ע"פ הטבע, ולא בכל העתים רק בעת פרטי המוכן אל ההצלחה לא בעת רעה, אבל הוא יחילו כל דרכיו, שכל האמצעים אשר יבחר יצליחו, וגם יצליח בכל עת, אף בעת רעה, וזה מורה שהצלחתו למעלה מן הטבע וגם מרום משפטיך מנגדו גם בעת שתעשה משפט בעולם ויבוא רעות השגחיית כמו דבר ורעב אין המשפטים נוגעים בו, רק כל צורריו יפיח בהם שהוא משתמש במשפטיך להפיח בהם את צורריו, שיחולו המשפטים בצורריו ובו לא יגע רע:

ובוצע ברך נאץ ה'. והגזלן שבח את עצמו לאמר נאץ ה' ושלום יהיה לי:

וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְהֹוָה: ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע וכל הבוצע ה"ז חוטא וכל המברך את הבוצע הרי זה מנאץ ועל זה נאמר בוצע ברך נאץ ה' אלא יקוב הדין את ההר שנאמר כי המשפט לאלהים הוא וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו שנאמר תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון וכו':
(סנהדרין ו ע"ב)

על תאות נפשו שעושה ואין מונע ממנו, תראה לו אתה שיש גבה עליו ויתפש במה שיחשב לעשות.

ובוצע. הגזלן כמו הוי בוצע בצע (חבקוק ב׳:ט׳):

ברך. כמו ברך לשון פעל ותדע שאילו הי' שם דבר הי' הטעם למעלה באות הראשונה והיה נקוד פתח וזה נקוד קמץ קטן וטעמו למטה ברי"ש, ואל תתמה על ברך שלא אמר ברך שהרבה תיבות של רי"ש משמשות כך כגון אויב חרף ה' (לקמן עד) ולא נאמר חרף:

ובצע ברך נאץ יהוה: הרשע מברך ומשבח הבצע ומי שאוחז דרכו ומנאץ האל; ואומר: שאין יכלת בידו להציל העשוק מידו, או שאין משגיח עליו כמו שאמר (יג): אמר בלבו לא תדרש.

נאץ. בזה כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה׳ (ש״א ב׳):

נאץ. כמו חרף וכן כל ל' ניאוץ כך פתר מנחם: