וְעַתָּה֙ הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְעַבְדֵ֥י אֲדֹנֶ֖יךָ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ אִתָּ֑ךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְא֥וֹר לָכֶ֖ם וָלֵֽכוּ׃
그런즉 너는 너와 함께 온 네 주의 신하들로 더불어 새벽에 일어나라 너희는 새벽에 일어나서 밝거든 곧 떠나라
מלבי"ם
ועתה השכם בבקר ועבדי אדוניך, ולפי זה תשובו כולכם, ולכן אמר שישכם בבקר, כי חרפה להם שילכו מן המחנה לכן ילכו בבקר טרם יכיר איש את רעהו (לא כן תחלה שרצה שישוב רק דוד שעל איש יחידי אין איש שם על לב) ופי' דבריו והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו רצה לומר היציאה תהיה בבקר וההליכה תהיה בעת האורה בכי טוב:
מצודת דוד
ועבדי אדוניך. רצה לומר: אנשיך שהיו מאז עבדי שאול אדוניך, והבאישו בו כמוך, וכאומר: בעבור זה נחשדים גם המה בעיני הסרנים כמוך, ולזה ישובו עמך: