וַיִּֽחַר־אַ֣ף יְהוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ וַ֝יְתָעֵ֗ב אֶת־נַחֲלָתֽוֹ׃
그러므로 여호와께서 자기 백성에게 맹렬히 노하시며 자기 기업을 미워하사
מלבי"ם
ויחר אף ה' בעמו להענישם ויתעב את נחלתו, שם נחלה מציין קשר האהבה שי"ל עמהם ע"י קדושתם והפוכו תועבה:
מאירי
ויחר אף ה׳ בעמו ויתעב את נחלתו כלומ׳ מאסם והרחיקם כמו שמצינו תמיד בימי השופטים בין שופט לשופט ויעשו הרע.