הִ֭נֵּה תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ בְּצִדְקָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃
내가 주의 법도를 사모하였사오니 주의 의에 나를 소성케 하소서
מלבי"ם
(פקודים) הנה תאבתי לפקודיך, כבר התבאר כי הפקודים מורים על הנהגת ה' הפלאיית, שהיא קיימת לעולם לכל עושי הפקודים שהם מורים עליהם, ודרכי ה' בהנהגתו הם צדקה ומשפט, ומבואר אצלינו שהמשפט מורה על המעשים שיעשה ה' לפי זכות בני אדם ומעשיהם, והצדקה מורה על המעשים שיעשה לפי אלהותו שלא בהשקף על מעשי בני אדם, ופעולות אלה הם גבוהים מן הטבע ההנהגה הסדורה, ובאשר תאבתי לפקודיך, שהם מעידים שתנהג בהנהגה הפלאיית לפי האלהות והצדקה העליונה, הגם שאינם לפי המשפט, לכן אבקש בצדקתך חייני, הגם שאיני ראוי לזה מצד המשפט ע"י עונותי:
מאירי
וכן הנה תאבתי לפקודיך ולכן בצדקתך בקיום משפטי יושרך יצדקתך חייני ותעמידני.