וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃
홍보석으로 네 성첩을 지으며 석류석으로 네 성문을 만들고 네 지경을 다 보석으로 꾸밀 것이며
שלחן של ארבע
כבר ידעת לדברי רז"ל שהולכים בלשונם אחר לשון התורה וכשם שיש בתורה מאכלים המותרים והאסורים, את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו וכתיב מבשרם לא תאכלו ואין לומר שהוא משל ח"ו אלא כפשוטו ממש כן כשאמרו בכאן בבשרו של לויתן יש לנו לומר בודאי שאינו מכל אלא כפשוטו ממש, וכן אמרו עוד (ב"ב שם) עתיד הקדוש ב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן שנאמר (איוב מ) התמלא בשכות עורו, זכה עושין לו סוכה לא זכה עושין לו צל שנאמר (שם) ובצלצל דגים ראשו והשאר פורשו הקב"ה בחומות ירושנים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר (ישעיה ס) והלכו גוים לאורך.
שלחן של ארבע
ומצורף לזה תמצא בפ' חלק מפורש שהקומות יחזרו לעתיד למאתים אמה והוא שדרשו שם ג"כ בפרק הספינה (ע"ה) (ויקרא כו) ואולך אתכם קוממיות שתי קומות של אדם הראשון דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מאה אמה כקומת ההיכל שנאמר (תהלים קמד) מחוטבות תבנית היכל. ומה שאמר עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות וחוקק בהם עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי ירושלים שנא' (ישעיהו נ״ד:י״ב) ושעריך לאבני אקדח, שנראה מזה שיהיו הקומות כ' אמה לא יותר לכך הוצרכו לומר שאין זה נאמר בשערי הבתים כי מאין יכנסו אותם הקומות אלא בודאי בשערי החלונות נאמר. וכבר ידעת כי פרשת אם בחקותי הבטחה הוא לעתיד לבא לא נתקיימה מעולם בשני המקדשים לא בבית ראשון ולא בבית שני, והיעודים שבתורה בהבטחות אינן על השלמות אלא לעתיד בהתכשר החטא הקדמוני מה שלא היה בשום זמן מהזמנים, וזהו שדרשו חז"ל (מ"ק טז) שיצא דוד על שמונה מאות חלל בכעס אחת והיה מצטער על המאתים לקיים מה שנא' (דברים ל״ב:ל׳) איכה ירדוף אחד אלף יצאה בת קול ואמרה רק בדבר אוריה החתי: