이사야 סו:10의 Kabbalah

איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'. רבי אלעזר פתח, שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'. כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה, דהא בכל אתר דמלי דאורייתא אשתמעו, קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה, הה"ד בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'. ולא עוד, אלא דשנאוי נפלין קמיה, והא אוקמוה.

ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים וגו'. רבי חייא פתח, שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש וגו'. ת"ח, כד אתחרב בי מקדשא, וגרמו חובין, ואתגלו ישראל מארעא, אסתלק קב"ה לעילא לעילא, ולא אשגח על חרוב בי מקדשא, ועל עמיה דאתגלו, וכדין שכינתא אתגלייא עמהון.

ובג"כ, אתאבלו עלאי ותתאי, על דאתייהיב שלטנו להאי קץ דשמאלא, ובגין כך, כיון דמלכו קדישא, מלכות שמים אתכפיא, ומלכות חייבא אתגבר, אית ליה לכל בר נש, לאתאבלא עמה, ולאתכפיא עמה, ובגין דכד איהי יזדקפא, ועלמא יתחדי, יתחדי איהו בהדה, דכתיב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה.

דבר אחר, ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים. כתיב שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. אמר רבי יהודה, לא היתה שמחה, לפני הקדוש ברוך הוא, מיום שנברא העולם, כאותה שמחה, שעתיד לשמוח עם הצדיקים, לעתיד לבוא. וכל אחד ואחד, מראה באצבע, ואומר הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. וכתיב זמרו ה' כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ.