וּלְשִׁפְחָֽתְךָ֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים וַיִּנָּצ֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל בֵּֽינֵיהֶ֑ם וַיַּכּ֧וֹ הָאֶחָ֛ד אֶת־הָאֶחָ֖ד וַיָּ֥מֶת אֹתֽוֹ׃
아들 둘이 있더니 저희가 들에서 싸우나 말려 줄 사람이 아무도 없으므로 저가 이를 쳐 죽인지라
מדרש לקח טוב
פס'. וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור. אביו בנו הוא בנבואות. ד״א בנו בעור. ואומר אינו עיקר כמו (שמואל ב י״ד:ו׳) ויכו האחד את האחד באשה התקועית. ונאם הגבר שתום העין. שהשית עינו לראות העתידות. ד״א שתום סתום. שלא היה רואה בעינו הכבד אלא במחזאות בלבד. דבר אחר שתום פתוח. והוא לשון משנה. דתנן במסכת ע״ז ער שישתום ויסתום ויגוף ותנגב פירוש עד שיפתח את החבית ויגוף הנגב בטיט ותנגב שלא יראה לה כזה השיעור אם שהיה היין בלא שומר אסור: