וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֤יחַ יְהוָה֙ לְךָ֔ מֵֽעָצְבְּךָ֖ וּמֵרָגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ׃
여호와께서 너를 슬픔과 곤고와 및 너의 수고하는 고역에서 놓으시고 안식을 주시는 날에
תנחומא בובר
ד"א אתי מלבנון כלה, אמר ר' לוי אמר הקב"ה עמכם הייתי בשעבודה של מצרים. אמר ר' ברכיה הכהן דרש ר' לוי בר סוסי ויראו את אלהי ישראל (שמות כד י), משנגאלו, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שם), עד שלא נגאלו, במקום שדרכה של לבינה [להנתן] היתה נתונה. גדול היה שעבודה של בבל מן שעבודה של מצרים, במצרים כתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, ובבבל כתיב כמראה אבן (הספיר) [ספיר] וגו' (יחזקאל א כו), במצרים כתיב וימררו את חייהם בעבודה קשה (שמות א יד), ובבבל כתיב והיה ביום הניח ה' וגו' ומן העבודה הקשה (ישעיה יד ג), אמר להם הקב"ה בבבל הייתי עמכם ובמצרים הייתי עמכם, הוי אתי מלבנון כלה.
תנא דבי אליהו רבה
ד"א מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך וגו' והלא היה לו לומר בכי ונהי וקינה לאסף ומה ת"ל מזמור לאסף אלא אסף היה נביא ושמח בדבר. משלו משל למה"ד לבת עני שהלכה למלאות מים מן הבור ונפסק הדלי של חרס שלה ונפל לתוך הבור והיתה בת העני בוכה ומצווחת ואח"כ באה בת המלך למלאות מים בדלי של זהב ונפסק הדלי של זהב שלה ונפל לתוך הבור היתה בת העני משמחת ומרקדת ואמרה מי שמעלה את הדלי של זהב של בת המלך הוא מעלה את הדלי של חרס שלי. כך אסף שמח בדבר כיון שראה בנבואה שיטבעו שערי ירושלים שנאמר (איכה ב׳:ט׳) טבעו בארץ שעריה וראה ג"כ בנבואה שלעתיד יעלו השערים מן הארץ מיד אמר אסף מזמור אמר מי שעתיד לבנות את ירושלים ולעלות את שעריה הוא יעלה את קרח אבי אבא מן הקרקע. רבי אליעזר הגדול אומר מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך וגו' שפכו דמם כמים וגו'. בא אנדרינוס קיסר ותפס אלכסנדריא של מצרים שהיו בה עשרים ומאה רבוא של בני אדם והיה מפתה אותם בדברים ואמר להם צאו וראו ועמדו בבקעת ידים שלא תהא אומה זו שולטת בכם וכשיצאו ועמדו בבקעת ידים העמיד עליהם חמשים אלף אחוזי חרב והרגום עד שלא נשתייר מהם אפילו אחד לכך נאמר אלקים באו גוים בנחלתך וגו' עד שפכו דמם כמים וגו'. אמרו חכמים שלשה נחלי דם היו מושכין ויוצאין מבקעת ידים והולכין לים הגדול ושיערו חכמים לים הגדול ונמצאו שלשה חלקים דם ואחד מים וי"א שבע שנים בצרו עכו"ם כרמיהם מדמם של ישראל. ועוד א"ר אליעזר מזמור לאסף אלקים באו גוים וגו' באו מלכות רומי והרגו באנשי ביתר ארבעה רבוא בני אדם עד שהיה הדם יוצא מכל הפתחים ומל הצינורות והיתה נמצא שם בביתר שלש מאות קופות קצוצי תפילין בראשי הרוגי ביתר וכל קופה וקופה מחזקת שלש סאין וכשאתה בא לידי חשבון אתה מוצא תשע מאות סאין של תפילין: וחכמים אמרו מזמור לאסף אלקים באו גוים וגו' בא אנדרינוס קיסר ותפס אלמנה עם שבעה בניה אמר לה מה טיבך אמרה לו אשה אלמנה אני ואמר לה תינוקות הללו מנין לך ואמרה לו בני הם מיד הביא את הראשון ואמר לו השתחוה לאלוה זה א"ל אותו התינוק ח"ו אין אני משתחוה למעשי ידי בני אדם שכן כתוב בתורה (דברים ד׳:ל״ט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד מיד נטלו חרב והרגו אותו חזר והביא את השני וא"ל השתחוה לאלוה זה וא"ל חס ושלום אין אני משתחוה למעשי ידי אדם שכן כתוב בתורה (דברים י׳:י״ז) כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד עושה משפט יתום ואלמנה מיד צוה והרגו אותו. חזר והביא את השלישי וא"ל השתחוה לאלוה זה וא"ל ח"ו אין אני משתחוה למעשי ידי אדם שכן כתוב בתורה (שמות ל״ד:י״ד) כי לא תשתחוה לאל אחר כי ה' קנא שמו אל קנא הוא ומיד צוה והרגו אותו. חזר והביא את הרביעי וא"ל השתחוה לאלוה זה וא"ל אין אני משתחוה למעשי ידי אדם שכן כתוב בתורה (נשמט מכאן פסוק שאמר) מיד צוה והרגו אותו. חזר והביא את החמישי וא"ל השתחוה לאלוה זה וא"ל ח"ו אין אני משתחוה למעשי ידי אדם שכן כתוב בתורה (שמות כ״ב:י״ט) זובח לאלקים יחרם בלתי לה' לבדו מיד צוה והרגו אותו. חזר והביא את הששי וא"ל השתחוה לאלוה זה וא"ל ח"ו אין אני משתחוה למעשי ידי אדם שכך כתוב בתורה (שמות ט״ו:י״ח) ה' ימלוך לעולם ועד מיד צוה והרגו אותו. חזר והביא את השביעי הקטן שבכולם וא"ל השתחוה לאלוה זה וא"ל ח"ו אין אני משתחוה למעשה ידי אדם אנחנו נשבענו להקב"ה שלא נעבוד לאל אחר והקב"ה נשבע לנו שלא יחליפנו בעם אחר שנאמר את ה' האמרת היום להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו ולשמור חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמור כל מצותיו ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיותך עם קדוש לה' אלקיך כאשר דבר (דברים כ״ו:י״ט) א"ל הקיסר ואם אי אתה משתחוה לזה אלוה הריני זורק לך את הטבעת לפניו כדי שיהיו העומדים לפני יאמרו ששמעת לדברי הקיסר והשתחוית לאלוה זה. א"ל התינוק אללי עליך קיסר על הדברים שאתה אומר לי ומה אתה ב"ו ומתבייש מבשר ודם שכמותך ואני איך לא אתבייש מלפני מלך מלכי המלכים הקב"ה א"ל הקיסר וכי יש אלוה לעולם א"ל וכי עולם של הפקר ראית א"ל כי יש ראש לאלקיכם א"ל והלא כבר נאמר ראשו כתם פז (שיר השירים ה׳:י״א) א"ל וכי יש אזנים לאלקיכם א"ל והלא כבר נאמר (מלאכי ג׳:ט״ז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו א"ל וכי יש עינים לאלקיכם א"ל והלא כבר נאמר (שמות ב׳:כ״ה) וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים א"ל וכי יש רגלים לאלקיכם א"ל והלא כבר נאמר (זכריה י״ד:ד׳) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים א"ל וכי יש ידים לאלקיכם א"ל והלא כבר נאמר (ישעיהו י״ד:ג׳) הן לא קצרה יד ה' מהושיע א"ל וכי אם יש כח לאלקיכם למה לא הציל אתכם מידי אמר לו שוטה שבעולם אין אתה הגון לעשות נסים על ידך ואנו נתחייבנו מיתה להקב"ה ואם אין אתה הורג אותנו הרבה הורגים יש לו למקום הרבה דובים ונמרים ונחשים ועקרבים והרבה אריות שיפגעו בנו מיד צוה עליו להרגו מיד באת אמם ואמרה לו לאותו קיסר בחייך קיסר תן לי בני ואנשקהו תחלה מיד נתנוהו לה והיתה מגפפתו ומחבקתו ומנשקתו ונותנת דדיה לתוך פיו והיה דבש וחלב נופל לארץ לקיים מה שנאמר (שיר השירים ד׳:י״א) דבש וחלב תחת לשונך. שוב אמרה לו בחייך קיסר תן חרב על צוארי ועל צואר בני יחד אמר לה הקיסר ח"ו איני עושה כן שכך כתיב בתורתכם ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כ״ב:כ״ח) א"ל אותו התינוק שוטה שבעולם וכי קיימת כל התורה כולה חוץ מפסוק זה מיד חתכו את ראשו ושערו חכמים שנותיו של אותו תינוק ונמצא בו שתי שנים וששה חדשים ושבע שעות ומחצה: