וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃
아도니 베섹이 도망하는지라 그를 쫓아가서 잡아 그 수족의 엄지 가락을 끊으매
פירוש מהרז״ו
ולאשר בבית שאן. ובית שאן ממנשה כמ"ש שופטים א' ו' ולא הוריש מנשה את בית שאן ועל זה אמר לי מנשה:
תורה תמימה
וקצתה. מהו וקצתה – ממון, מנלן, נאמר כאן לא תחוס עינך ונאמר להלן (פ' שופטים י"ט כ"א) ולא תחוס עינך, מה להלן ממון אף כאן ממון קפאולכאורה הוא מוציא הלשון וקצתה מפשטה, ואפשר לומר דמדייק משום דבכ"מ דכתיב שורש זה בא בבנין פיעל ובשני צדי"ן, כמו ויקצצו את בהנות ידיו (שופטים א׳:ו׳) קצץ עבות רשעים (תהילים קכ״ט:ד׳) ועוד הרבה כפי שיתבאר להמעיין בספרי מלין, וגם כאן הול"ל וקִצצתה, ולכן מפרש וקצתה [שהוא בבנין הקל] מלשון ערך וקצבה כמו לא קץ ליה בלשון רבנן (ב"מ ס"ז א') שהוא כמו קצב אחד לשני הכרובים (מלכים א ו׳:כ״ה), מדה אחת וקצב אחד (שם ז'), כעדר הקצובות (שיר השירים ד׳:ב׳), שענינם ערך וקצב השווי, ומפרש כאן שתערך את שווי ידה וכזה תשלם, וכסמך לדבר יליף בגז"ש מלא תחוס עינך דגבי עדים זוממין דגם שם כתיב עין תחת עין ופירושו ממון, כמבואר שם. [ספרי]
מנחת שי
עבד אדני זה. מלרע לדבר עם אדני זה מלעיל ובמסו' ב' בטעם שופר ישר הדין ואידך וינס אדני דריש שופטים והא דנמסר התם במ"ג ב' בטעם שופר ישר עבד אדני זה רישא דקרא נקט וקושטא דמלתא דאסיפי' קאי כדאמרן ועיין מ"ש בריש שופטים: