הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תֽוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל־לֵֽב׃
나로 깨닫게 하소서 내가 주의 법을 준행하며 전심으로 지키리이다
שד"ל
ותפק לרעב נפשך, המפרשים פירשו ל' הוצאה (משרש נפק), וגיז' פירש תוציא לרעב שבר רעבון נפשך, ול"נ תפיק כמו תמציא, כמו אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה (משלי ג' י"ג), כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון (שם ח' ל"ה), מצה טוב ויפק רצון (שם י"ח כ"ב); ונ"ל כי משרש יצא נעשה אח"כ שרש מצא, שהוא כמו הפעיל משרש יצא, כי המוצא דבר מה הוא מוציאו ממצפונו; ועל הדרך הזה אמרו הֵפִיק כאלו הוא ההפעיל מן נפק, והשתמשו בו להוראת מצא, וכשרצו להשתמש בו להוראת המציא (כמו כאן) לא היה בידם להוסיף סימני ההפעיל על מלת הפיק שכבר היא הפעיל, והשתמשו בלשון אחד בשתי הוראות, כמו שהוא הענין במלת הֵבִין, שלפעמים הוראתה כהוראת בנין הקל, ולפעמים הוראתה כהוראת ההפעיל, כמו הבינני (תהלים ק"יט ל"ד).