שָׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃
여호와 나의 하나님이여 주의 공의대로 나를 판단하사 저희로 나를 인하여 기뻐하지 못하게 하소서
שד"ל
שמחו לך, על מפלתך, כמו אל ישמחו לי אויבי שקר (תהלים ל"ה י"ט), ואל ישמחו לי (שם כ"ד), כי אמרתי פן ישמחו לי (שם ל"ח י"ז). ואמר גיז' כי יחוס השמחה אל הדברים אשר אין בם רוח חיים איננו אלא מדרך המשוררים האחרונים, וזה שקר, כי הנה דוד המלך נתן להודות לה' ביד אסף ואחיו יעלץ השדה וכל אשר בו אז ירננו עצי היער (ד"ה א' י"ו ל"ב ל"ג). והנה שמחת העצים משל היא לומר שלא היה בעולם דבר שלא היה מלך בבל מזיק לו, ודרך הפלגת השיר אמר אפילו העצים, ואחר שהזכיר העצים הזכיר דבר השייך בהם והוא הכריתה, שהאויב כורת אותם לבנות מצור, כדברי ראב"ע.