אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃
사람이 치부하여 그 집 영광이 더할 때에 너는 두려워 말지어다
דרך חיים
והביא ראיה שנאמר (משלי ו, כב) "בהתהלכך תנחה אותך וגו'", ולא הביא ראיה שאין מלוין לאדם כסף וזהב ומרגליות, שזה אין צריך ראיה, כי דבר פשוט שאין מלוין לאדם כסף וזהב. ובודאי היה יכול להביא ראיה מדכתיב (תהלים מט, יז-יח) "אל תירא כי יעשיר איש לא ירד אחריו כבודו", אבל אין צריך ראיה לדבר זה כלל. ומה שאמר ש"אין מלוין אדם לא כסף וכו'", איך סלקא דעתך שיהיו מלוין אותו כסף וזהב. וכן הוה ליה למימר 'שאין מלוין לאדם רק תורה ומעשים טובים'. יש לתרץ, שרצה לומר שאין מלוין מה שהיה מצליח בעולם הזה, והיה לו הצלחה ממנו בעולם הזה* באלו דברים, וסלקא דעתך כי דבר זה יהיה מלוה אותו אחר מיתתו*, ועל זה אמר שדברים אלו* אף על גב שהיה נחשב הצלחה בעולם הזה, אין מלוין דברים אלו אחר מותו אותה הצלחה, ואותו מזל אינו עוד בשעת פטירתו.
בן יהוידע
וְאִם נוֹתְנִין מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלאכי נ' י') "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר ה' צְבָאוֹת: אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". נראה לי בס"ד כאן נרמזו כמה שמות הקודש המשפיעים לפרנסה, והיינו באומרו אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם תיבת אֲרֻבּוֹת קרינן בה 'רֹב אוֹת' שאם תקח רוב כל אות מן אותיות 'שָּׁמַיִם' תמצא רוב אות שי"ן [300] הוא מספר קנ"א [151], שהוא 'אהי"ה במלוי ההי"ן' [אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה = 151], ורוב אות מ' [40] הוא מספר כ"א [21], שהוא שם 'אהי"ה פשוט' [21] ורוב אות יו"ד [10] הוא מספר וא"ו [6], שהוא רמז ליסוד המשפיע, ורוב אות מ"ם סתומה [ערכה של ם' בגימטריא הוא 600] הוא ש"א [301], שהוא מספר שם אלהים במלוי יודי"ן שעולה ש' [אל״ף למ״ד ה״י יו״ד מ״ם = 300] ועם אות אלף דכתר הממתקו הוא ש"א [301]. וזהו שנאמר אֶפְתַּח לָכֶם 'רֹב אוֹת' הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה! והא דאמר וְאִם נוֹתְנִין 'מִתְבָּרְכִין' ולא אמר 'מִתְעַשְּׁרִין'? נראה לי בס"ד כי יש עושר בא על ידי ברכה מן השמים, ויש בא על ידי סיבה סגולית, כהך דאמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא נט.) אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו [=כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו], וזה העושר הבא על ידי סגולה כזאת אין לאדם הנאה ממנו אלא בעולם הזה, אבל הבא על ידי ברכת שמים יהנה ממנו גם בעולם הבא, כמו שכתבו המפרשים ז"ל על פסוק (תהילים מט, יז) אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, בסגולה זו שהוא כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ, זו אשתו, כי זה הנאתו בעולם הזה דוקא יען, לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו, מה שאין כן עושר הבא מברכת ה' הוא מהנה האדם בעולם הזה ובעולם הבא, ולזה אמר 'מִתְבָּרְכִין' כי הבא על ידי סגולה אין חשוב ברכה. [עיין לרבינו בספרו חסדי אבות פרק ו' משנה ז' שביאר במשל את ההבדל בין מתברכין למתעשרין ותמצא חן]