וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֗וֹל לְכָל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינוֹת֙ עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃
왕이 크게 잔치를 베푸니 이는 에스더를 위한 잔치라 모든 방백과 신복을 향응하고 또 각 도의 세금을 면제하고 왕의 풍부함을 따라 크게 상 주니라
Or HaChaim
ה׳ בדד ינחנו, "The Lord alone guided it, etc." This may be understood on the basis of Bereshit Rabbah 38,6 commenting on Hoseah 4,17: חבור עצבים אפרים הנח לו, "Ephrayim is addicted to images; let him be." According to the view of the Midrash as long as the Israelites will live peacefully with one another and they maintain unity, even the sin of idolatry may be allowed to fester, i.e. הנח לו. The meaning of the word is similar to the way it is used in Esther 2,18 "the king made a הנחה," an amnesty of outstanding taxes to certain of his provinces. The reason Moses chose the expression בדד, is to relate it to the word בד, alone, no longer part of a foreign culture, G'd will lead it.
Rav Hirsch
Es ist zweifelhaft, in welchem Sinne das נשאתי hier zu verstehen sei. נשא kommt allerdings einigemal auch einfach als fortnehmen vor: ונשא שה מהעדר (Sam. I. 17, 34) נושא את פת בגם (Daniel 1, 16). Nachdem jedoch משאת ein Geschenk und zwar meistens ein Ehrengeschenk bedeutet (Bereschit 43, 34; Jirmij. 40, 5 und Esther 2, 18) und auch die einem Höheren zu leistende Abgabe, im Sinne wie תרומה, so die Schekelspende zum Heiligtum: משאת משה עבד ד׳ (Chron. II. 24, 69), so kann auch hier נשא: als Gebühr erheben heißen. Ich habe nicht einmal die Leistung eines Esels für mich als Frohn beansprucht. So auch לא חמרא דחד מנהון שחרית .ת׳׳א.
Rashi
He lowered the taxes: He said, "On account of Esther, I am foregoing the head taxes from you." That is, "he instituted a reprieve" (Esther 2:18).