וּלְמִשְׁפְּח֣וֹת בְּנֵֽי־מְרָרִי֮ הַלְוִיִּ֣ם הַנּוֹתָרִים֒ מֵאֵת֙ מַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן אֶֽת־יָקְנְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־קַרְתָּ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
그 남은 레위 사람 므라리 자손의 가족들에게 준 것은 스불론 지파 중에서 욕느암과 그 들과 가르다와 그 들과
מלבי"ם
עלה לימה. אל הים, ובצד זה פגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם, כי יקנעם היה לזבולן (לקמן כא, לד), והנחל היה במערבו של יקנעם ונחל זה היה סוף גבול זה בקרן מערבית דרומית של זבולן. (וי"מ שהוא נחל קישון):
רלב"ג
לבני מררי וגו'. השמיט שני ערים והם יקנעם וקרתה ושנה קצת שמות הערים שזכר והנה רמונו הוא דמנה (שם צ"ה) ותבור הוא נהלל בס' יהושע:
מלבי"ם
רמונו, תבור. וביהושע יקנעם, קרתה, דמנה, נהלל. ובאמת יקנעם נמצא בנחלת זבולון (יט, יא), וקרתא קטת (שם טו), והוא קטרון (שופטים א), ונהלל (יהושע יט, טו). וי"ל שקטת ונהלל לא הורידו בני זבולון (שופטים א, ל), ומבואר בגבולי הארץ שקטת היה סמוך אל נחל אשר על פני יקנעם, עי' פירושי שם פ' ט"ו, ולא היה להם גם יקנעם, ונתנו להם רק רמונו, שהוא דמנה והוא רמון המתואר (שם יג), ותבור עיר בגבול תבור, ועזרא כתב כפי מה שהיו אח"כ שלא יכלו להוריש: