וַיַּֽעֲמֶד־לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלָעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
여로보암이 여러 산당과 수염소 우상과 자기가 만든 송아지 우상을 위하여 스스로 제사장들을 세움이라
Rav Hirsch
זאת :חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם, das Verbot לזבח זבחים לשעירים, das in der מדבר sich selbst auf איסור בשר תאוה erstreckte und für alle Zeit seine Konsequenz im איסור שחוטי חוץ und im איסור במה findet. Nach Chron. II. 11, 15 finden wir im jerobeamischen Abfall במות und שעירים zusammengepaart: ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה, wie denn Sanhedrin 63b allgemein der Satz ausgesprochen ist: יודעין היו ישראל בע׳׳א שאין בה ממש ולא עבדו ע׳א אלא להתיר להם עריות בפרהסיא, von der Nichtigkeit des heidnischen Götterdienstes war man in Israel vollkommen überzeugt, sie ergaben sich ihm nur, weil er ihnen zugleich einen Freibrief zur öffentlichen Frönung der Sinnlichkeit gewährte.