וַיִּשְׁלַ֗ח רֹכֵ֣ב סוּס֮ שֵׁנִי֒ וַיָּבֹ֣א אֲלֵהֶ֔ם וַיֹּ֛אמֶר כֹּֽה־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ שָׁל֑וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֥ב אֶֽל־אַחֲרָֽי׃
다시 한 사람을 말을 태워 보내었더니 저희에게 가서 가로되 왕의 말씀이 평안이냐 하시더이다 하매 예후가 가로되 평안이 네게 상관이 있느냐 내 뒤로 돌이키라 하니라
מנחת שי
ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ וגו'. כתוב במסורת ג' סבירין השלום ולא מסיימא הי ניהו אחרינא ומסתברא דחדא מינייהו הוא ויאמר כה אמר המלך שלום (מלכים ב ט׳:י״ט) דכתיב גבי יהורם ברוכב שני ומטעים ביה דסבירין השלום כדכתיב לעיל מיניה ברוכב ראשון וכדכתיב נמי בתריה ויאמר השלום יהוא ואידך סבירא לי דאיהו שלם בואך (שמואל א ט״ז:ה׳) שהוא דרך שאלה והעד ויאמר שלום שלאחריו ודוגמתו במלכים א' ב' ותאמר השלום בואך ויאמר לשלום ואף על גב דהאי דשמואל כתיב בסוף פסוקא הא אשכחנא דכותיה במלכים ב' ה' גבי נעמן ויאמר השלום דהוא נמי בסוף פסוקא וכתיב בתריה ויאמר שלום וגו':