וַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהוָ֔ה הֲקִימֹ֖תִי אֶת־דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃
사무엘이 사울에게 이른즉 사울이 그에게 이르되 원컨대 당신은 여호와께 복을 받으소서 내가 여호와의 명령을 행하였나이다
שם משמואל
בהפטורה ויאמר לו שאול ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה' ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני, ויש לדקדק למה לא הוכיחו על מה שהניח בחיים את אגג שזה הי' עיקר החטא, ומשורש נחש יצא צפע זה המן הרשע שנזדמנה לו שפחה באותה הלילה ונתעברה ממנו ומזה יצא המן כמו שהוא בדברי חכז"ל, וכן לקמן לא דיבר מאגג מאומה אלא ותעט אל השלל, אלא שאול בעצמו הוא שסיפר שהביא את אגג חי, ושמואל לא ענה ע"ז אלא על השלל שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים, ועוד יש להבין שאחר כל המעשים נהפוך הוא שהרג שמואל את אגג, ואת הצאן והבקר לא מצינו שהחרים:
שם משמואל
ולפי האמור יש לפרש מחשבת שאול שאמר לשמואל ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה', ומוכח שהי' לו טעות גמור עד שחשב שקיים המצוה בשלימות, והיינו שהוא ידע שהניצוץ הקדוש שהי' בעמלק אי אפשר שיאבד לגמרי כי לא ידח ממנו נדח, וע"כ חשב שראשית החרם בודאי יש בו חלקי הקדושה כי ראשית הוא בקדושה כי ראשית כל דבר הוא קדושה ורק בהשתלשלות נתהוה כחות רעות כידוע, וע"כ נקרא עמלק ראשית גוים באשר יש לו אחיזה בהראשית וממנו התחיל השתלשלות הרע וע"כ בהשלל שנקבצו בו מרבית חלקי ניצוץ הקדושה נקרא ראשית החרם, וכן נקרא מיטב הצאן, היינו שיש בהם ניצוץ הטוב שהוא הקדושה, כי כל טוב הוא בקדושה והסט"א הוא רק רע, וע"כ חשב שאול שבלקחו זה לזבוח לה' יחזרו חלקי הקדושה לשורשם, אך טעה בזה כנ"ל: