וַֽיְדַבְּר֞וּ עַבְדֵ֤י שָׁאוּל֙ בְּאָזְנֵ֣י דָוִ֔ד אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד הַֽנְקַלָּ֤ה בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁ־רָ֥שׁ וְנִקְלֶֽה׃
사울의 신하들이 이 말로 다윗의 귀에 고하매 다윗이 가로되 왕의 사위 되는 것을 너희는 경한 일로 보느냐 나는 가난하고 천한 사람이로라 한지라
מחברת מנחם
השני, ומדוע הקלתני (ש"ב יט, מד), ואנכי איש רש ונקלה (ש"א יח, כג), ונקלה כבוד מואב (ישעיהו טז, יד), ובזי יקלו (ש"א ב, ל), מלא פניהם קלון (תהלים פג, יז), הן קלתי (איוב מ, ד), מקלל אביו ואמו (משלי כ, כ), וקיקלון על כבודך (חבקוק ב, טז).