וַתָּבֹ֣א אֲבִיגַ֣יִל ׀ אֶל־נָבָ֡ל וְהִנֵּה־לוֹ֩ מִשְׁתֶּ֨ה בְּבֵית֜וֹ כְּמִשְׁתֵּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ וְלֵ֤ב נָבָל֙ ט֣וֹב עָלָ֔יו וְה֥וּא שִׁכֹּ֖ר עַד־מְאֹ֑ד וְלֹֽא־הִגִּ֣ידָה לּ֗וֹ דָּבָ֥ר קָטֹ֛ן וְגָד֖וֹל עַד־א֥וֹר הַבֹּֽקֶר׃
아비가일이 나발에게로 돌아오니 그가 왕의 잔치 같은 잔치를 그 집에 배설하고 대취하여 마음에 기뻐하므로 아비가일이 밝는 아침까지는 다소간 말하지 아니하다가
מחברת מנחם
המראה האחד כאלה, לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא (קהלת ט, ב). המראה השני, האתם תריבון לבעל (שופטים ו, לא), אם לאל תריבון (איוב יג, ח). המראה השלישי, וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן (ש"א כה, לו), יחשב לתבן ברזל (איוב מא, יט). ויש ללמ"ד פנים אחרים מלבד אלה, הן נמצא מפעל הלמד הנכתב בלהם מוסב לדבר ושארית האותיות עשוין ללשון רבוי כיתר המלים. על כן נשבתו האותיות ונסתר בנין המלה ולא יותר מהאותיות עד אחד, וכמקרה הזה יקרה ליתר המלים העליונים האלה. ונמצאו בלי יסוד ובלי עקר אחוז אשר לא ימוש. עד הנה משפט יסודות המלים ומדת מחברתם וקצב אותיותם.