וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת־רֵעֶ֑ךָ לָ֥מָּה לֹֽא־הָלַ֖כְתָּ אֶת־רֵעֶֽךָ׃
압살롬이 후새에게 이르되 이것이 네가 친구를 후대하는 것이냐 네가 어찌하여 네 친구와 함께 가지 아니하였느냐
מחברת מנחם
מחלק לשבעה מחלקות: האחד, את השמים ואת הארץ (בראשית א, א), את הים ואת היבשה (יונה א, ט). יש מלים אשר לא נפתרים לשון בלשון היטב, אבל הדמיונות יורו עליהם, אלו האתים וכל אתים אשר כמוהם מגזרת אתו ואת בנו (ויקרא כא, כח), ואתכם לקח ה' (דברים ד, כ), ואתכם אזרה בגוים (שם כו, לג), אתי שלח ה' (ש"א טו, א). ויש אשר פתרונו עם, אם יש את נפשכם (בראשית כג, ח), אתה תבוא את העם הזה (דברים לא, ז), אשר הֻכָּה את המדינית (במדבר כה, יד), אל תבא במשפט את עבדך (תהלים קמג, ב), ומשפט הכהנים את העם (ש"א ב, יג), ויהי ה' את יוסף (בראשית לט, כא), ואת אבשלום הלכו (ש"ב טו, יא), וישלמו את ישראל (שם י, יט), זה חסדך את רעך (שם טז, יז), הישבים את נבות (מ"א כא ה), הואל נא ולך את עבדך (מ"ב ו, ג), את מנשה ואת אפרים (בראשית מו, כ), את מי נועץ ויבינהו (ישעיהו מ, יד), לא את אבותנו כרת ה' (דברים ה, ג), הנני משחיתם את הארץ (בראשית ו, יג), ויבכו איש את רעהו (ש"א כ, מא), וכאלה הרבה. וכלם מגזרת וְאִתּוֹ אהליאב (שמות לח, כג), ואתכם יהיו איש איש (במדבר א, ד), ומאת עדת בני ישראל (ויקרא טז, ה), מאתך תהלתי (תהלים כב, כו), בריתי היתה אתו (מלאכי ב, ה), הן נמצא את מֵאֹתוֹ ואת מֵאִתִּי. ויש 'את' אשר פתרונו 'מן', כאלה: הם יצאו את העיר (בראשית מד, ד), כצאתי את העיר (שמות ט, כט), ויצא משה מעם פרעה את העיר (שם ט, לג), חלה את רגליו (מ"א טו, כג), אני דואג את היהודים (ירמיהו לח, יט).