וְאַבְשָׁלוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר מָשַׁ֣חְנוּ עָלֵ֔ינוּ מֵ֖ת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְעַתָּ֗ה לָמָ֥ה אַתֶּ֛ם מַחֲרִשִׁ֖ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃ (ס)
우리가 기름을 부어 우리를 다스리게 한 압살롬은 싸움에 죽었거늘 이제 너희가 어찌하여 왕을 도로 모셔 올 일에 잠잠하고 있느냐 하니라
מחברת מנחם
ואלה המלים הנשוים למדון הנגזר מגזרת מדנים, אשר הממי"ן עשויין למלאכה והנוני"ן יסוד: מלון, מכון, מעון, מזון, מכולם ישבתו ממיה"ן, ונאחזים הנוני"ן במלים אתיות עיקר, ופתרון ויהי כל העם נדון (ש"ב יט, י), מחרחר ריב ומתווכח ויאמר: המלך הצילנו מכף אויבנו, והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ (שם), ועתה למה אתם מחרשים להשיב את־המלך (שם, יא), על זאת היו מתוכחים.