אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵֽחָה׃
내가 들로 그 집을, 짠 땅으로 그 사는 처소를 삼았느니라
מחברת מנחם
השני, כעשן נמלחו (ישעיהו נא, ו), בלוי הסחבות ובלוי מלחים (ירמיהו לח, יא). והקרובים אליהם, כל קבל די מלח היכלא מלחנא (עזרא ד, יד), ארץ מלחה ולא תשב (ירמיהו יז, ו), ויזרעה מלח (שופטים ט, מה), ומכרה מלח (צפניה ב, ט), ארץ פרי למלחה (תהלים קז, לד), ומשכנותיו מלחה (איוב לט, ו), ענין חרב ושממה המה.
מחברת מנחם
האחד עשרה, ערבת מואב (במדבר לא, יב), בערבה מול סוף (דברים א, א), אשר שמתי ערבה ביתו (איוב לט, ו).