시편 147:22의 참고문헌

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ביום חבש יי' את שבר עמו (ישעיהו ל, כו), לא אהיה חבש (ישעיהו ג, ז), כי הוא יכאיב ויחבש (איוב ה, יח), ומחבש לעצבותם (תהלים קמז, ג), האף שונא משפם יחבוש (איוב לד, יז). וכה פתרונו, הטוב לרפוא מי שהוא שונא משפט עליון, היתרפא? לא חבשה (יחזקאל ל, כא), ולא חבשו (ישעיהו א, ו), כולם לשון תרופה וארוכה ורפואה ותעלה.

‎הששי, כי רוח יי' נשבה בו (ישעיהו מ, ז), ישב רוחו יזלו מים (תהלים קמז, יח).

‎מתחלק לשבע מחלקות: האחד, מונה מספר לכוכבים (תהלים קמז, ד), ולא ימנו מרב (דה״‎ב ה, ו), ובממלאים למני ממסך (ישעיהו סה, יא), ומניתי אתכם לחרב (שם סה, יב), ולילות עמל מנו לי (איוב ז, ג), גם זרעך ימנה (בראשית יג, טז), מנא מנא תקל ופרסין (דניאל ה, כב), המנה יהיה לכם (יחזקאל מה, יב), ענין מספר המה.

‎השלישי, כל־חלב יצהר (במדבר יח, יב), חלב חטים (תהלים קמז, יד), ואכלו את חלב הארץ (בראשית מה, יח), ביין חלבון (יחזקאל כז, יח), ענין טוב כמשמעו.

‎החמישי, כפור כאפר יפזר (תהלים קמז, טז), דק ככפר (שמות טז, יד), וכפר שמים מי ילדו (איוב לח, כט), ענין אבקת קרח המה.

‎הרביעי, מים קרים (משלי כה, כה), וממזרים קרה (איוב לז, ט), וקר וחם (בראשית ח, כב), לפני קרתו מי יעמד (תהלים קמז, יז), מעדה בגד ביום קרה (משלי כה, כ).

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, וקרח בלילה (בראשית לא, מ), משליך קרחו כפתים (תהלים קמז, יז), כעין הקרח הנורא (יחזקאל א, כב).

משליך קרחו כפתים (תהלים קמז, יז), אשר בשלכת מצבת בם (ישעיהו ו, יג), וישליכו איש מטהו (שמות ז, יב), [ונחסר כאן ואת השלך (ויקרא יא, יז), מין עוף טמא].