Chasidut do Wyjścia 23:19

וזהו פירוש "בראשית ברא בשביל תורה כו'" כנ"ל, "ובשביל ישראל כו'", רמז על דביקות בבורא יתברך ויתעלה, שדבוק בו יתברך ע"י שירות ותשבחות וזה רמז "ישראל" - יש"ר א"ל, "ובשביל ביכורים הנקראים ראשית", רמז על מדירגת העלאת נ"ק כמ"ש "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' כו'", דהיינו הניצוצות שנפלו למטה "תביא בית ה'" להעלותם מעפר כנ"ל. השם יורנו דרך האמת לעבדו בשלימות באמת ובתמים אמן כי"ר.

או יאמר (דברים כו א) והיה כי תבוא וגומר, (דברים כו ב) ולקחתם מראשית, היינו בנערותו כדכתיב (קהלת יב א) זכור את בוראך בימי בחרותיך. ולזה מרמז ביכורים, כמו שפירשו ראשית ביכורי אדמתך (שמות כג יט). בזה נ"ל לפרש הפסוק (איוב ח' ז) והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד. כי הנה תמהתי על עיכוב הגלות, כי רוב בני ישראל המה כשרים ומדוע בן דוד לא בא. וכאשר חקרתי נתוודע לי כי בבחרותם מרבין חבילות עבירות עד שדי להם על ימי חייהם, ועל זה אין עושין תשובה כלל וזה הגורם, ולכך אין יכולין שוב להדבק בבוראינו ית"ש, ועיין מה שכתב ביערות דבש חלק א' דרוש ג' מענין חיבוק ונישוק חתן וכלה, עיין שם. על כן צריך להזהיר את הבחורים והחתנים מכאן ולהלן, ולעורר את כל העם ולהזהירם שישובו על מה שעשו בבחרותם. וגם להזהיר על יחוד חתן וכלה קודם החופה, שהוא איסור גמור כמבואר באבן עזר סימן כ"ה והעיקר בבחרותו ונערותו, כי התחלה יותר מן הכל. ולזה מרמז ביכורים, כמו שפירשו בהמשנה (ביכורים פ"ג מ"א) כיצד מצות ביכורים, אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, היינו איזה חמדה ותאוה שנצמח בו, כענין שנאמר (הושע ט י) כתאנה בראשיתה, כאשר הרואה יראה אותה בעודו בכפו יבלענה, כורך עליו גמי, היינו שיזכור כי לקבר יובל ויצמח עליו גמי ועשב, ומה יתאוה להבל דמה, ומה שפירשו באמרם (שבת י"ב ע"א) חייב אדם למשמש בבגדו כו', עיין בבית שמואל אחרון. היוצא מזה דראשית הוא העיקר, ולכך ראשית שם משותף התחלה, וגם על המובחר, כמו שנאמר (עמוס ו ו) וראשית שמנים ימשחו, כי התחלה הוא המובחר, והבן. והנה דרשו במסכת שבת (דף יו"ד ע"ב) על דברי לוט שאמר הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער (בראשית יט כ), מתוך שישיבתה קרובה, עוונותיה מצערין. וכן נ"ל לפרש והיה ראשיתך מצער, דהיינו נערותך ובחרותך מצער עוונות מוצערין, אז ואחריתך ישגא מאד, כי בעונותינו הרבים המעשה נערות ובחרות, יכלה הכל ומשחית הכל, נ"ל.

ונראה שעל כן נקרא זה בלשון מרכבה, כי החכמה הוא בסוד בכֹר כמאמר הכתוב קדש לי כל בכור וידוע אשר הקדש הוא בסוד החכמה שעל כן נקרא השבת קדש שהוא קדש מעצמו שמאיר בו בחינת אבא סוד החכמה מה שאין כן ימים טובים שנקראים מקרא קדש לפי שהם באימא, שהקדש שהוא אבא נעלם בתוכה כידוע מכוונות האר"י ז"ל. וגם כי הבכֹר נקרא ראשית בסוד (שמות כ"ג, י"ט) ראשית בכורי אדמתך, וכל בחינת הבכורים כולם הם בבחינה הראשית כמו ראשון לרחם אשה או בהמה או ראשית פרי האדמה הנקרא ביכורים והכל כי הם בסוד החכמה הנקרא ראשית חכמה, וטעם שהחכמה הוא בסוד בכֹר מפני שהם השניה לאותיות אי"ק המורים על בחינת הכתר והשניים אליהם שהם בכר מורים על בחינת החכמה ועל כן נקרא החכמה בכֹר והוא עיקר הראשית והראשון להתגלות כי אור הכתר הוא טמיר וגנוז, ובכֹר הוא אותיות רכב מפני שהוא המרכבה להשראת אור הכתר ועל כן כל מקום השראת קדושתו נקרא מרכבה שהוא שורש רכב אותיות בכר סוד החכמה והיא המרכבה אל אור הכתר והבן. ועל כן אמרו חז"ל (בבראשית רבה א', י') למה נברא העולם בב' שהוא לשון ברכה, כי העולם בכללו נקרא מרכבה אליו יתברך כמו שאמר הכתוב (ישעיה ס"ו, א') השמים כסאי והארץ הדום רגלי וכו' לצד שהוא משרה שכינתו בעולם הזה כמאמר חז"ל (במדבר רבה י"ג, ו') מן היום שברא הקב"ה את העולם נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים. וזה רכב אותיות ברך ועל כן נברא בב' שהוא מספר השני לאי"ק בחינת בכֹר שהוא אותיות ברך לשון ברכה כאמור, וזה שאמר הכתוב קדש לי כל בכֹר כי קדש פירוש זמן לי בחינת הבכֹר שיהיה קדש ומזומן למעני שאשרה אור קדושתי עליו והוא יֵעָשֶה מרכבה אלי.