Chasidut do Izajasza 1:28

זכרו נא והתאוששו ודעו וראו כי רע ומר עזבכם את ה' בדבר הרע הזה. ושימו על לב תחבולות בעלי מלחמתנו הנה אם היה גוזר המלך שאין רשאין לדון כלל בדיני ישראל לא היה הקולר תלוי בצוארינו, וכבר מעשים הרבה אירעו שגזרה המלכות על ישראל לבטלם מתורה ומצות ולא היה לישראל עון אשמה בעשותם מצות ה' אשר לא תעשנה, ואדרבא בבוא אז המקטרג לקטרג על ישראל היותם בטלים מתורה ומצות עמד סנגוריא שלנו והפך הקערה על פיה ותבע שכר בטלה באומרו כי עם ה' אלה ותאבים ומשתוקקים תמיד לדברי תורה ומצות ואתה ביטלת אותם מכל זאת וכמה נהרגו וכמה נחנקו והומתו בכל מיני מיתות במה שלא רצו לבטל אות א' מהתורה ובזה זכו ישראל בדין בפני בית דין שלמעלה. ועתה בתחבולות עושה מלחמה עם ישראל ומתחכמין ואין גוזרים על ישראל לבלתי לקיים דין תורה רק אומרים שיהיה הברירה ביד היהודי לעשות כמו שירצה, אוי לאותה בושה לאיש כזה אשר מחמת שנותנים לו הברירה עוזב תורת ה' עליו נאמר (ישעיה א', כח) ועוזבי ה' יכלו.

במסורה זכרון תרועה (ויקרא כג כד). אין זכרון לראשונים (קהלת ב טז). אין זכרון לחכם עם הכסיל (קהלת א יא). ונ"ל על פי מ"ש בעיר גבורים (פרשת נצבים), כי תרועה שברים תקיעה, הם נגד הג' כתות ליום הדין (ר"ה ט"ז ע"ב), תרועה נגד כת הצדיקים שנאמר (במדבר כג כא) תרועת מלך בו, שברים נגד כת הרשעים לשון שברון. ולי נראה משום דכתיב (ישעיה א כח) ושבר פושעים וחטאים יחדיו, נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה ח"ו, תקיעה קול פשוט שאינו נוטה למעלה ולא למטה, כנגד הבינונים שאינם נוטים לא לכאן ולא לכאן, עד כאן דבריו. ולי נראה משום דתקיעה הוא כמו והוקע אותם (במדבר כה ד), והיינו שהם תקועים ועומדים, ר"ל תלוים ועומדים זכו וכו', והבן. וכתב עוד שם לפי שהעיקר בכת הצדיקים, לכך נאמר יום תרועה יהיה לכם, וכתיב (תהלים מז ו) עלה אלקים בתרועה, לפי שהקב"ה נתעלה באותו כח, עד כאן דבריו. והנה ידוע דהצדיק נקרא חכם, דעיניו בראשו ורואה איזה דרך הולך, אבל הרשע נקרא כסיל בחשך הולך (קהלת ב יד), דרך רשעין באפילה לא ידעו במה יכשלו (משלי ד יט), ועל דרך משל מי שמחליף מקח טוב ברע יקרא כסיל, והמחליף רע בטוב חכם יקרא, ועל דרך שכתב ביערות דבש זקני תלמידי חכמים וכו' (קנים פ"ג מ"ח), עיין שם. והנה הצדיק הוא החכם, והרשע הוא כסיל, והבינוני הוא חכם וכסיל ביחד, עובד ליוצרו וליצרו, פעם נופל פעם מתחזק, במה שעובד ליוצרו הוא חכם, ובמה שעובד ליצרו הוא כסיל. והיינו זכרון תרועה, ולמה אין זכרון לראשונים היינו תקיעה שברים שהן קודמין, לזה אמר אין זכרון לחכם עם הכסיל, היינו הבינונים כנ"ל, ומכל שכן דאין זכרון לכסיל לבדו ושם רשעים ירקב, ורק לחכם לבדו יש זכרון, והבן.