Chasidut do Izajasza 2:17

במכת דם הראשונה ד' פעמים "לשתות. רמז במכה הראשונה שתיית כוס התרעלה אשר ישתו כל הד' מלכיות (עיין חולין צ"ב ע"א). והנה ג' הראשונים מלאים ו', והרביעי (שמות ז כד) חסר ו' אות חיים. כי כאשר יגיע עד שתיית מלכות הרביעית, כבר תתבטל חיות כל המלכיות ונשגב י"י לבדו ביום ההוא (ישעיה ב יז) והאלילים כליל יחלוף, ועל כן אנו אומרים על הכוס הרביעי שפוך חמתך וכו' ועל ממלכות וכו' ותשמידם מתחת שמי י"י (הגדה של פסח):

(ב"ר פע"ז א') פרשה ע"ז. מיכאל ישורן ישראל סבא, מה הקב"ה כתיב בו (ישעיה ב יז) ונשגב י"י לבדו, אף יעקב ויותר יעקב לבדו (בראשית לב כה), עכ"ל. נ"ל כמו שכתוב אצל השי"ת ונשגב י"י לבדו, היינו באין זכות ח"ו ויאמר השי"ת למעני למעני אעשה (ישעיה מח יא, עיין ילקו"ש ישעיה רמז תק"ז), כן ביעקב נאמר ויותר יעקב לבדו, היינו שהעביר כל בניו, וכשהיו ביחד היה גם זכותם מגין, וכהיום נשאר לבדו ולא היה רק זכותו לבד. וגם באפשר ויותר יעקב לבדו, כי זכות אברהם ויצחק, הנה הם היו גם אבותיו של עשו, אבל זכותו היא שעמדה לו:

(בחי' משה) (ישעיהו ב׳:י״ז) ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב ד' לבדו ביום ההוא וכו' חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא. הנראה לפרש כי אמנם כבר גלוי וידוע כי עיקר העבדות היא שיהי' האדם בתכלית השפלות בעצמו ולא יחשוב עצמו לכלום כי מאן דאיהו רב הוא זעיר ומאן דאיהו זעיר הוא רב. וכל מה שהאדם נתעלה במעלות העבדות והשגה בקדושה בעולמות העליונים כן צריך להיות עניו ושפל ביותר. כמו שמצינו אצל משה רבינו עליו השלום ששבחו הש"י והאיש משה עניו מאד מכל האדם. וכי לא הי' לו לשבח ולפאר את משה רבינו עליו השלום רק במדת הענוה. אך אמנם זהו באמת שבח הכולל כל המעלות הגבוהות כי כאשר נתבאר הנה מי שהוא צדיק יותר הוא עניו יותר שכן כאשר משה רבינו עליו השלום הי' עניו יותר מכל האדם זה האות כי גדול בצדקתו יותר על כל האדם ובמקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. וזה הענין שאמרו בגמ' כי שמונה פסוקים שבסוף הספר תורה הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע ר"ל כי באותן הפסוקים שבסוף הספר שם כתוב גדולת מעלות משה רבינו עליו השלום וכל המופתים אשר עשה ואשר ידעו ד' פנים אל פנים. והמעלות האלו לא רצה משה לכתוב על עצמו אך אשר צוהו הש"י לכך כותב בדמע לומר מה אני לכל המעלות האלה. וכמו שכל ימיו קרא לאמור ואנחנו מה. וכמו שרמזו רז"ל בו ובמה שבתוכו בזה מקודשת. כי עיקר הקדושה של בו הוא ע"י בחי' מה שבתוכו מה אני ומה חיי. וז"פ חדלו לכם מן ההתנשאות כי הלא אף האדם אשר נשמה באפו ר"ל שכבר זכה לבחי' נשמה שהוא צדיק גמור ואעפ"כ במה נחשב הוא רק בבחי' מה אני ומה חיי רק בזה נחשב הוא כי ע"י השפלות נחשב הוא ונתעלה יותר למעלה כנ"ל: