Komentarz do Jeremiasza 4:1

אם תשוב ישראל. בתשובה זו אלי תשוב לכבודך וגדולתך הראשונה:

אם תשוב. מוסב למעלה לומר אם אתה ישראל תשוב בוידוי ופיוסים כאלה אז החזור ותשוב אלי להיות לפני כמאז סגולה מכל:

שקוציך. ענין תעוב כמו שקץ תשקצנו (דברים ז):

אם תשוב. אם תתודו בדברים הנאמרים ותשובו אלי אני אקבל אתכם בתשובה ותנוחו ולא תגלו מארצכם תשוב השני ענין מנוחה כמו בשובה ונחת תושעון וכפל הענין במלות שונות ואמר אם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד כלומר לא תנודו מארצכם וי"ו ולא כוי"ו וישא אברהם את עיניו ובאמרו מפני רוצה לומר בכל מקום שהם בארצכם השקוצים והגלולים כי בכל מקום שהם הם לפני ויותר בארצכם שהוא מקום קבול רוח עליוני ויותר בית המקדש ששמו שם השקוצים וי"ת תשוב השני קבול התשובה אמר אם תתוב ישראל לפולחני אמר ה' תתקבל תיובתך עד דלא תתחתם גזרתך:

אם תשוב, רוח הקדש משיב לעומת שתי הטענות הנ"ל, לעומת הטענה כי רוצים לשוב רק שהמון הרים והד גבעות מתעה אותם אל שקר עד שאין יודעים לאן ישובו משיב אם רק תשוב אתה ישראל אז ממילא אלי תשוב, איישר דרכך עד שיתכוון אלי ואם רק תסיר שקוציך מפני, ולא תנוד הנה והנה, כאילו אתה שב וחוזר אל דרכך הקודם, כי אז אם תשליך דרכך הרעים תגיע אל ה' ואל טובו:

וכאלו השם יתברך משיבם אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב ופירשו המפרשי' הפסוק הזה קודם גלות ישראל שהיה אומר אם תשוב ישראל נאם ה' אם תהיה תשובתך שלימה אלי תשוב רוצה לומר תנוח בארצך בשובה ונחת, ואם תסיר שקוציך מפני הנה אז לא תנוד ולא תלך בגלות, וכפי דרך הנבואה וענינה אינו נכון כי הדברים כלם הם אחרי הגלות בהתעוררותם לתשובה כדי שיגאלו, ולכן יהיה פירוש הכתוב אם תשוב ישראל נאם ה' אלי רוצה לומר אם תעשה תשובתך באמת אלי בזה האופן מהשלימות הנה אז תשוב רוצה לומר לארצך מהגלות שהלכת בו ותשוב למעלתך וכבודך ושלטון ארצך, אבל צריך שאם תסיר שקוציך מפני שהוא העבודה זרה שתסיר אותה ותרחיק' ממך שתהיה קיים בתשובתך ולא תשוב לכסלה ולחטא וזהו ולא תנוד ר"ל לא תפרד מהתשובה ההיא. גם רמז באומרו אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב שהזהירם שלא ישימו אמצעיים בינם לבין אלהיהם כי זהו מדרכי העבודה זרה וזהו אלי תשוב רוצה לומר אלי צריך שתשוב לא לשר וכוכב שיהיה אמצעי בדבר, ואומרו ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד אפשר לפרשו לתמיהה יאמר האם תחשוב שאם תסיר שקוציך מפני שלא תנוד ולא תצא מהגלות שאתה בו באמת תנוד ותצא ממנו, (ב) ואם תעש' זה תשבע באמת במשפט ובצדק' לא כמו שאתם נשבעים עתה לשקר, וכמו שאמר ואם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו (לעיל ה, ב) ואז תהיה מעלתכ' כל כך שיתברכו בישראל כל הגוים ובו יתהללו, ודיבר הנביא בכתובים האלה כנגד ישראל פעם לנכח ופעם בנסתר כי כן דרך הנבואות, והנה באומרו באמת במשפט ובצדקה פירש הרד"ק בשם אביו באמת שתשב' על מה שתדע שהוא אמת במשפט כשתתחיי' להשבע מצד המשפט והדין ובצדקה שאם תכיר שהמשפט אינו בצדקה לא תקבל השבועה. ויותר נכון לפרש על שלשת הגאולות האחת היא גאולת מצרים שהיתה באמת כמ"ש תתן אמת ליעקב שקיים הקב"ה מה שהבטיח לאברהם בן הבתרים, והשנית במשפט שהיא פקידת בית שני שהיתה במשפט אחרי אשר רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה, ועל הגאולה העתידה אמר ובצדקה לפי שציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ואמר וילבש צדקה כשרין (ישעיה נט, יז) וכאילו אמ' שיודה לש"י על גאולותיו לעמו, אמנם על האחרונה שהיא בצדקה אמר והתברכו בו גוים ובו יתהללו לפי שאז ילכו עמים רבים אחרי בני ישראל לאמר נלכה עמכם כי שמענו כי אלקים עמכם:

ואם תסיר שקוציך מפני. אז לא תנוד לצאת בגולה:

ואם תסיר. אם תעביר הפסילים מארצי ומירושלים עירי אז לא תנוד ללכת בגולה:

ולא. הוי״ו הוא במקום אז וכן אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כז):

תנוד. מלשון הנדה והנעה:

ושלחתי את ידי. זו מכה, שהיד מתפרש לכמה ענינים, יד מקום, יד נבואה, יד מכה, יד חזון, יד ממש, יד שפת הים, יד כח, גדול העצה ורב העלילה, אמנם לא נבראו אבותינו ולא אנחנו עד היום הזה אלא להראות הקב״ה נסיו ואותיותיו בקרב הארץ, כענין שנא׳ נתתה ליראיך נס להתנוסס (תהליס ס ו). ובשנת ארבעת אלפים ושמנה מאות וחמשים ושבע לבריאות עולם, שהוא שנת אלף ועשרים ותשע לחרבן בית שני, שהוא שנת שנים עשר למחזור רנ״ו, מרנא ורבנא טוביהו, בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ״ל, הבין בספרי אלהינו, ונתן את לבו על אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כענין שנאמר אם תשוב ישראל נאום ה׳ אלי תשוב (ירמיה ד א), ואומר אם תשיב ואשיבך לפני תעמוד (ירמיה טו יט), ואנו מביטים לצור ישענו, כי כימי מצרים יראנו נפלאות, ותחת הנחשת יביאו זהב, כמו שעשה במצרים, שנאמר ונתתי את חן העם [הזה] בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם, לקיים ברית הצדיק של אברהם אבינו, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו יד), ולנו הבטיח שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה (ישעיה ס ו), ואומר והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך (שם מט כג), ואומר אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון (ירמיה לא יג).