Komentarz do Hioba 25:6

אף כי. וכ״ש האדם אשר הרמה תאכלנו הבזוי מאד מול המקום איך לא יחשב ממנו מעט מן המרי לרב ואיה א״כ צדקתו:

אף כי אנוש רמה, בפרט שכלל האנוש הוא רמה, ור"ל שהחומר שלו עתיד להבלות בקבר ורמה תאכלהו, ועקרו הוא הנפש הרוחנית שהחומר הוא רק לבוש אליה שתתגלם ותתלבש בו משך זמן מוגבל ואח"כ ישוב העפר על הארץ כשהיה. ואיך מפני מציאות הלבוש הזה הבלה ונפסד יבטל וישנה את ההנהגה הכללית ויסיר את הירח והכוכבים אשר העמידם לעד לעולם, ובכ"ז אין עול בזה, כי עתיד הוא לתת להצדיק טוב בעבור הרע שסבל, ולהרשע רע בעבור הטוב שקבל שלא במשפט, בעולם הנצחי, ששם אין שולטים הכוכבים במערכתם. וזה הוא דרך התמורה שאמר בלדד במענהו הראשון, ומשפטי ה' אמת צדקו יחדו:

כלומר ושא נא קל וחומר ואמור אף כי אנוש כו' שמעותד בחטא ובכן אל תתמה על יסוריך כי לא באו חנם:

ובן אדם תולעה. כפל הדבר במ״ש (העולה מהמענה ההיא כי יאמר הן באמת יכנעו למקום מערכות השמים אם מיראת הרוממות אם מפחד העונש אבל אין לאדם גמול מה על המקום כי לגודל רוממות המקום ושפלות האדם אף מעט מן המרי יחשב לרב ואיה א״כ צדקתו):

(ב) או יהיה ענין המענה לומר הנה שני דברים עשית א' ששמת פניך לווכח עם קונך שנית שנתרעמת על דבר דור המבול שרב שופע טובם והמה ברשעתם כי גם שצפו מים על ראשם קל הוא היותם על פני מים ומהראוי היה לפי רעתם שתקולל חלקתם בארץ שיהיו נעים ונדים לאורך ימים על אלה בא להשיב על זאת השנית דסליק מינה ואמר המשל ופחד כו' לומר אם היה שהוא יתב' דן על פי מדת הדין בלבד כך היה אך הנה המשל ופחד עמו מדת חסד ורוצה לדון ברחמים ומדת פחד ורוצה לתפוס בשורת הדין ומה עושה הוא יתברך עושה שלום במרומיו בין שתי המדות ומשתף מדת רחמים להיות רחום בדין כלומר שעל כן לא עשה ככה לקלל חלקחם בארץ שיתמידו ברעה בחיים חייתם:

(ג) כי אדרבא חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כי היש מספר לגדודיו מיום שברא אלהים אדם ולא יאבדו כי ועל מי מכל בני אדם לא יקום אורהו הוא נפשו להחיותו בתחיית המתים ואין זה רק על השתף רחמים בדין לבל ידח מהם נדח:

(ד) ועל הראשונה ששמת לבך לווכח עמו יתברך אל תעש כן כי מה יצדק אנוש כו' כדלעיל עד סוף המענה: