Komentarz do Izajasza 29:16

הפככם אם כחומר היוצר יחשב. תהפוכות שלכם הזאת אתם יודעים שהוא כחומר היוצר שאין החומר יכול לומר לעושהו לא עשאני כך אינכם יכולין לומר שאיני מבין מעשיכם:

הפככם, משיב להם על טענותיהם אלה, שכל אלה הטענות הגיעו אל הפילוסופים מצד שהם מדמים שהזמן והמקום והשגת החושים שהם תנאי השכלת שכל האדם, הם תנאי כל משכיל בכלל, ובזה ישפטו מן השגת האדם והשכלתו הבלתי משיג רק בחוש, על השגת כל שכל בכלל, וזה טעות גדול, כי השגת השכל מצד עצמו בלתי נתלה בתנאי החושים כלל, והשכל הבב"ת ישיג הכל כאחד השגה פשוטה בלתי נתלית בזמן ומקום ומשיגיהם כלל, כי הזמן והמקום אינם תנאי הדברים כמו שהם בעצמם, רק כמו שהם מוחשים, כידוע בחכמת בקור השכל, והשכל הבלתי משכיל ע"י חוש, ישיג עצמי הדברים העבר והוה ועתיד בהשגה פשוטה בלתי משתנית ולא מתרבית מצד שהוא יודע א"ע, עד שישיג ה' את כל הנמצא מראש ועד סוף בהשגה אחת מבלי יחייב זה ריבוי ושינוי בעצמותו ומבלי יעצרו המקום והזמן בעדו, כי המקום והזמן הם רק אצל השגתנו הנגבלת לראות דרך הזכוכיות האלה, ועקר ההשגה מצד השכל בעצמו צריך באמת שתוקדם הידיעה להראיה, שידע תחלה הדברים מצד עצמם, וע"י ידיעה זאת יראה אותם היינו שישיגם גם כפי תנאיהם שישיג אותם הרואה בחוש, אשר גם ידיעה זו מוכרח שנמצאת אצל היוצר עין והנוטע האזן, שבהכרח יודע איך ישמש האדם בכלים האלה, ואיך יראה וישמע ויחוש לפי תנאי השגתו אשר הגביל ה' לו, אמנם ה' ידע זאת לא ע"י שהוא רואה בחוש, רק ע"י שיודע, באופן שהידיעה קודמת אל הראיה, ומה שאצל האדם הראיה קודמת אל הידיעה, הוא באמת הפך הסדר, וזה חסרונו מצד שהוא בעל חומר וז"ש הפככם אצלכם באמת הדבר מהופך, והשגה שלכם הפוכה מן ההשגה השכליית האמתיית הנקיה, אבל האם היוצר כחומר יחשב, הכי בעבור שהחומר השגתו מהופך, ולא ישיג רק אחר שיראה, הכי יחוייב שימצאו תנאים אלה גם בהיוצר, ואיך תביאו ראיה מהשגתכם להשגת ה' אבל איך תכחישו שה' לא ידע וישיג את האדם טבעו ותכונתיו, כי כמו שבלתי אפשר שיאמר מעשה לעשהו לא עשני כן אי אפשר שהיצר יאמר ליוצרו שלא הבין אותו, כי כמו שהעושה משנה מקרי החומר העשוי, והשינוי הזה מעיד על פועל משנה, שזה נקרא עושה כן היוצר משנה עצם החומר אשר יצרו, ועושה צורתו המתדבקת (כי זה ההבדל בין יוצר ובין עושה) ובהכרח יבין וישיג עצם הדבר אשר יצר ועניניו העצמיים, כמ"ש אם יוצר עין הלא יביט. והקדמות אלה מבוארים במו"נ (חלק ב') ובחכמת מה שאחר הטבע:

הפככם. תהפוכות שלכם באמת כמו החומר של היוצר כן יחשב הפככם אלי ר״ל כמו שהיוצר יודע מה בחומר כן נגלה אלי כל מחשבותיכם:

הפככם. מל׳ הפוך ור״ל הפך היושר:

עשה יצר. היוצר פועל צורה המתדבקת, והעושה משנה רק מקרי הדברים כמו שבארתי למעלה (כב יא, כז יא, ולקמן מג ז', מד ב', מה יח, מו יא סד ז') :

הפככם. הה"א בפתח בכל ספרים מדוייקים כ"י וום ברוב הדפוסים:

הפככם אם. כענין אמת, כמו ואם בריאה יברא ה', ואם ללצים הוא יליץ, והדומים להם, שפירשתי אותם כך בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו, אמר באמת הפככם נקל בעיני כחומר היוצר יחשב לפני, כמו היוצר שהחומר בידו שיעשה ממנו כלי אחד ואחר כך שב לעשות כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר כן נקל הפככם בידי כי אתה בידי כמו החומר ביד היוצר, והיאך אתם אומרים כי אינני רואה מעשיכם:

הפככם. והנה הפך האמת:

כחומר וגו'. ל' תמיה הוא ויש תמיהות המתקיימות:

כי יאמר. שמא יאמר דבר הנעשה על מי שעשה אותו הנה הוא לא עשני:

אם. באמת וכן ואם בריאה יברא ה׳ (במדבר ט״ז:ל׳):

כי יאמר מעשה לעושהו. בתמיה, וכי יאמר מעשה לעושהו לא עשאני ומה לו להפוך אותי מכלי אל כלי וכפל הדבר במלות שונות, ואמר ויצר אמר ליוצרו לא הבין:

אם כחומר היוצר יחשב. האדם:

לעושהו. כמו על עושהו ודוגמתו ואמר פרעה לבני ישראל (שמות יד), פן יאמרו לי אשה הרגתהו (שופטי' ט):

ויצר. וכי הכלי הנעשה מהיוצר יאמר על היוצר הוא לא הבין יצירת מלאכתי ור״ל כמו שאין זאת כן אין נעלם ממני מחשבותיכם:

כחומר. כטיט:

ויצר. הוא שם לכלי הנוצר ביד היוצר, ולמ"ד לעושהו ליוצרו במקום בעבור כלמ"ד אמרי לי:

ויצר. מגזרת יוצר אמר בעבור יוצרו לא יבין, והנה הלמ"ד כלמ"ד אמרי לי (בראשית כ' א'):

ויצר אמר ליוצרו לא הבין. אמר על יוצרו לא הבין מה ביצרו והלא הוא בנה את המטמוניו' והחדרי' והמחשבות:

היוצר. כן נקרא אומן חרס:

כי יאמר. שמא יאמר:

לעושהו. על עושהו וכן אמרי לי אחי (בראשית יג) והדומים:

ויצר. הכלי הנעשה מיוצר חרס:

הבין. מל׳ בינה: