Komentarz do Izajasza 35:5

עיני עורים. אותם שהיו עד הנה עורים מהכיר את מורא זו עליהם:

אז, ר"ל כי האושר מושג ע"י שכל דבור מעשה נגד השכל והעיון להשיג האמתיות בדעות ובאמונות אומר אז תפקחנה, כי האמתיות יוכרו, או ע"י הבחינה בנבראים ובנפלאות אשר הוא רואה בעיניו, או באמצעות הקבלה שמקבל מן הנביאים או מאבותיו, כמ"ש פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין, לעומת זה אמר כי אז עיני עורים תפקחנה להביט אל פועל ה', ואזני חרשים תפתחנה לשמוע אל דברי הנביאים ונגד המעשה אומר.

אז וכו׳. רצה לומר ישראל שהיו כעורים וחרשים רואים עלבונם ושומעים חרפתם ועושים עצמם כאלו לא יראו ולא ישמעו הנה אז יראו וישמעו:

תפקחנה. תפתחנה כמו אפקח את עיני (זכריה י״ב):

תפקחנה. פקח רק הסרת המסוה והמכסה, וזה הבדלם מן פתח, וכן ונפקחו עיניכם (בראשית ג') לא עורים היו (מורה ח''א מא) :

אז תפקחנה. ישראל שהם בגלות כעורים וכחרשים וכפסחים וכאלמים:

אז תפקחנה עיני עורים. כראותם זה הפלא, גם כן השומעים:

אז תפקחנה עיני עורים. שהיצה"ר היה מסמא עיניהם וכן כתבו ז"ל דשם הפ' ס"מ שהוא מסמא עיני האדם לבטל מ"ע ולעבור על ל"ת ולשים מעייניו ורעיוניו בתאוות העה"ז ולבטל תורה. וכשתבא הגאולה יסיר מסוה העורון לאור באור החיים. א"נ רמז מ"ש בפסיקתא כי כב יכול הוא נטל מאור העינים ויגאלנו כדכתיב לחפשי ישלחנו תחת עינו. וז"ש אז תפקחנה עיני עורים. כלומר שהוכו בעינים ויוצאים לחירות בזה ואז תפקחנה עיני עורים. והוא מצד רוב רחמיו דהגם שהוא פוקח עורים יגאלנו על שבזמן מה כהו עינינו וכמו שכתבנו בעניותנו על מאמרם ז"ל בפסיקתא ופירשנו בזה פ' בשובי את שבותיכם לעיניכם בשביל עיניכם אמר ה' שהוא כתוב בתורה וא"צ גט שחרור כמו שאמרו פ"ק דקדושין:

ואזני חרשים. שלא היו שומעים לקול נביאים עד הנה תפקחנה ותפתחנה כי אתן להם רוח נכון ליראה אותי ועל ישראל הוא אומר שקראם עורי' וחרשים כענין שנאמר החרשים שמעו וגו':