Komentarz do Kapłańska 14:38

ויצא הכהן אל פתח הבית חולין י"א מנלן דאוקמיה אחזקה כו' והנה כתבנו כמה פעמים בפריי לי"ד ובס' ג"ו דספיקא דדינא ל"ש לומר אוקמיה אחזקה כי בשביל החזקה לא ישתנה הדין עיין כנה"ג י"ד י"ט ואמנם בממון בספיקא אין מוציאין ממון מיד המוחזק זה פשוט. ויש לראות לר' מאיר דלא אזיל בתר רובא היכא דליכא חזקה נגדו מדרבנן והיכא דאיא חזקה נגדו מ"ה כמו שיראה הרואה בחולין י"ב תוס' ד"ה פס"ח ופ"ו א"ב אף היכא דלא אפשר דאפילו לקולא מטהר בתינוק בצד העיסה תקשי ר"מ היכי אכיל בישרא דלמא במקום נקב קשחיט וחזקה שאין זבוח בשחיטה נגד הרוב כשירות ומ"ה הוה ליה ספק שקול כאמור וכ"ת דטוב כשירות והמיעוט מיעוטא דמיעוטא ולא אמרינן סמוך דא"כ היכי יליף לרבנן מפרה וכדומה ומהא דפרה דמזין עליה ואמאי לא אוקמה אחזקה מ"ה לר"מ י"ל דבהא מחולקין דר"מ סובר כי אמרינן סמך כל ששני הספיקות באין כא' כההיא דתינוק משא"כ פרה בתר רובא וכשירה הוא כוודאי דיינינן לה ותו כשמזין לטמא ולא מהני חזקה זו לומר סמוך ועי"ד סימן א' בזה. גם הא דס"ס הולכן אחריו בכל מקום אף להקל באיסור כרת וסקילה ומתירין י"ל בא' מב' פנים או דס"ס עדיף מחזקה עכ"פ ולא עדיף כרוב ומק"ו דחזקה יליף לה וזה למ"ד חזקה מקרא אבל לרב אחא בר יעקב דחזקה מהלמ"מ בהכרח דס"ס דקיי"ל דהולכין אחריו הוא מטעם דהוה כרוב ומרובאי ליף לה כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה ת"א דאין דנין ק"ו מהלכה ועיין פני יהושע בקו"א לכתובות ובב"נ י"ל דאי לו חזקה ולא רובא. ומיהו החותך בשר מפרכסת מבהמה שאירע ספק בשחיטה דבישראל כה"ג לוקה משום נבילה לפעמים כמ"ש בפריי לי"ד סימן י"ט ה"ה ב"נ נהרג באמ"ה כזה דל"ש מי איכא מידי דלישראל לא אהני כלום. וחותך בשר מפרכסת מאותם שמטמאים קרעו כדג וכדומה מותר לב"נ דכמתה ממש הוא ויראה ה"ה בישראל כה"ג בשחט שנים ואח"כ נשברה מפרקת ורוב בשר עמה וכדומה דלית ביה לאו דלא תאכלו על הדם והוי יודע הא דאזלינן בתר חזקה משמע אף בדיני נפשות כמו שיראה הרואה בתוס' כתובת דף כ"ב ב' ד"ה הבא דעד בחנק קאי דתרי ותרי ספיקא דרבנן ומ"ה אוקמא אחזקה ובחולין י"א א' ד"ה אתיא מעדים זוממין דחזקה משעה שנולד לא היה טריפה יע"ש אבל בתה"ד סימן ר"ז שהעתיק תשובה א"ז הגדול וז"ל חזקה שאינה פוסקת הבאה מחמת רוב כמו אין אדם עושה בעילתו זכות אין העדין חותמין אא"כ נעשה בגדול ואין פורע תוך זמנו דרוב אין עושין כן וסמכינן אחזקה כזו אפילו בדיני נפשות וחזקה הפוסקת אשה זו בחזקת פנויה בחזקה א"א יע"ש משמע דבד"נ דאמרינן בקדושין פ' סוקלין ושורפין על החזקות בנה כרוך אחריה הטעם חזקה מחמת רובא אבל חזקה הפוסקת כמו אשה בחזקת א"א ול"ד זו ה"ה כחזקה דנגע דלאו וודאי דיתמעט נמי אין הולכין בד"נ בתר חזקה ומיהו הא דהעמיד האם בחזקת צדקת י"ל הוה מחמת רובא דרוב אין מזנין והדברים ארוכים ואי"ה בס' ש"ה אבאר עוד.

ויצא הכהן וגו'. מנא הא מילתא דאמור רבנן אוקי מילתא אחזקתי', אמר רב שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אמר קרא ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר, ודלמא אדנפיק ואתא בצר ליה שיעורא, אלא לאו דאמרינן אוקי אחזקתיה ^קלזלכאורה יש להעיר מאי ראיה מכאן דהא אפי' אי נימא דבציר שיעוריה מה יפסיד כשיסגיר, וצ"ל משום דהבא אל הבית במשך ימי ההסגר נעשה טמא ושורפין את הקדשים שנגע בהם ואם נכנס למקדש מביא קרבן, ואם לא היה הבית טמא נפסדו קדשים חנם וגם מביא חולין לעזרה. והנה ענין חזקות שבש"ס יסודם על דרשה זו, והן רבות ושונות, ולבאר כולם יצטרך חבור מיוחד, והרוצה לעמוד עליהם בפרטיות ימצאם בספרי הכללים, ויתר על כולם בס' קהלת יעקב למהר"י אלגזי. .
(חולין י' ב')

ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית. למדנו מזה שהנגע ראוי שיהיה תוך הבית ואז ינהג בו זה הדין לא אחריו כי לא יכנס הכהן בבית בראותו אותו שיתכן שיאמר בו שיצא מן הבית ולמדנו מזה שכיון שיצא מהבית יוכל להסגיר את הבית שנאמר אל פתח הבית לא קודם זה ולזה יצא מתחת המשקוף ויעמוד לצד הפתח ולמדנו מזה שאף על פי שהרחיק מאד מהבית יוכל להסגיר שנאמר ויצא הכהן מן הבית וכבר יצא משם ואין ראוי שנאמר שלא יכשר זה אלא כשהיה סמוך לבית כי אין שם דבר יתחייב ממנו שיהיה יותר ראוי בסמוך כי לא יחוייב שיראה הנגע בעת שישפוט להסגיר הבית שאם היה הדבר כן הנה יקרה שיהיה שם נגע ראוי להסגירו עליו ולא יוכל על זה לפי שלא יתכן לו שיראה הנגע ההוא מפתח הבית ולזה הוא מבואר שלא יחוייב שיראה הנגע מהמקום אשר ישפוט שם שדינו להסגירו וראוי שתדע שכבר יתכן לו להסגירו כיון שיצא מחלל הבית אפף על פי שהוא עדיין תחת המשקוף שהרי אני קורא ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית: