Komentarz do Liczb 19:18

V. 18. ולקחו וגו׳ איש טהור וגו׳. Zum Akt der הזיה ist jeder vollsinnige Männliche, selbst Minderjährige, fähig, während zum קידוש (V. 17) nur Volljährige, aber auch Frauen befähigt sind (Joma 43a).

ועל הנגע בעצם, “and on someone who had touched the bones of the dead.” The letter ב in the word בעצם has the definitive vowel kametz, as it refers to the word עצם in verse 16, i.e. only human bones. This is also the reason why the vowel under the words בקבר, and במת have the definitive vowels patach in our verse. Each refers to a previously mentioned grave or corpse.

כל אזוב שיש לו שם לווי פסול אזוב זה כשר :אזוב, es ist nur der gemeine Ysop, den man schlechtweg "אזוב זה, das ist Isop" ohne Beinamen bezeichnet, dazu tauglich (Para 11, 7). Mizwa ist es, drei einzelne Ysopstengel zu nehmen und sie zusammen zu verbinden, wie beim פסם מצרים (Schmot 12, 22). Es genügen jedoch zwei, und wenn infolge des Gebrauchs auch nur einer übrig geblieben, so kann auch damit noch ferner die הזיה vorgenommen werden (Sucka 13a), מצות אזוב שלשה קלחים ובהן שלשה גבעולין תהלתו שנים ושיריו אחד כשר, und hinsichtlich der Größe des Stengels, die von vornherein mindestens 1 טפח sein soll (siehe תוספו׳ י׳׳ט11, 9), ist er nach Abnützung bis zum Minimum tauglich גרדומיו כל שהוא (Sucka 13a). — והזה: Das Sprengen muss mit כונה, Absicht, geschehen, nach רמב׳׳ם mit der Absicht der טהרה, worauf das והזה הטהור על הטמא des folgenden Verses hinweise (Para 12, 3), nach (8, 10 הלי פרה) ראב׳׳ד פרה nur in der Absicht des Besprengens, ohne Absicht der טהרה-Wirkung. Darin unterscheidet sich הזיה von טבילה ,טבילה wirkt auch ganz absichtslos, גל שנתלש ובו מ׳ סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורין (Chulin 31a). Die הזאת מי חטאת bedarf nicht wie die הזיות דם. (Wajikra 4, 6) על כל הזיה טבילה, sondern so lange Wasser am Ysop ist, kann damit wiederholt gesprengt werden. Und der zu Besprengende braucht nur ein Minimum von Wasser an irgend einen äußeren Teil des Körpers zu erhalten, um טהור zu werden, אגבא דגברא אין צריכה שיעור (Joma 14a und Kiduschin 25a).

Das Bewusstsein des zu Besprengenden ist jedoch im Momente des Aktes nicht erforderlich, מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו (Para 12 a).

על האהל, das אהל selbst wird טמא, selbst wenn es מחובר und als solches sonst nicht מקבל טומאה ist. In dieser Beziehung haben jedoch nur solche Stoffe den אהלCharakter, die auch bei der Überdachung des משכן vorkommen, es sind dies Wolle, Felle, Ziegenhaare und aus dem Pflanzenreiche Flachs. Daher der Satz: כל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן Schabbat 27b). Alle anderen Stoffe sind nur מקבל טומאה wenn sie nicht מחובר sind. Diese Unterscheidung hat jedoch nur Folge in Beziehung auf die טומאה der Überdachung selbst. Hinsichtlich der הבאת הטומאה der Übertragung der טומאה auf alles unter einer Überdachung mit dem מת sich Befindende sind alle Stoffe und מחובר und תלוש gleich (תוספו׳ daselbst und רמב׳׳ם, ראב׳׳ד und 12, 5 ה׳ טומאת מת ,מל׳׳מ).