Komentarz do Ezechiela 43:7

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְק֣וֹם כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקוֹם֙ כַּפּ֣וֹת רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּת֥וֹךְ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ ע֣וֹד בֵּֽית־יִ֠שְׂרָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמוֹתָֽם׃

I rzekł do mnie: Synu człowieczy! To miejsce stolicy Mojej, i to miejsce podnóża stóp Moich, gdzie zamieszkać chcę wpośród synów Israela na wieki - niechaj nie skażą nadal ci z domu Israela imienia świątobliwości Mojej, oni i królowie ich wszeteczeństwem swojem, i trupami królów swoich, ich grobowcami. 

רש"י

מצודת דוד

מצודת ציון

מלבי"ם באור המילות

רד"ק

מלבי"ם

אברבנאל

מצודת דוד

מצודת ציון

רד"ק

מצודת דוד

מצודת ציון

רד"ק

מצודת דוד

רד"ק

רד"ק