Komentarz do Ezechiela א:12

אל אשר יהיה שמה הרוח. הרצון ללכת:

ואיש אל עבר פניו ילכו, ומפרש לבל נטעה שילכו כפי בחירתם, כי רק אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, שהוא הרוח העליון השופע עליהם, שכמו שרוח החיה באופנים כן רוח היוצר בהחיות, וכפי שירצה הרוח העליון שילכו כן ילכו לא יסבו בלכתם, אחר שי''ל פנים לכל צד, וכבר אמר למעלה (פסוק ט') שלא יסבו בלכתם, אך שם דבר מהכנפים שהכנפים לא יצטרכו להסב כדרך העוף שיצטרך להסב הכנפים אל הרוח שירצה ללכת, כי י''ל כנפים לכל עבר ופה ידבר מהפנים פה ישמיענו שלא יסבו בלכתם על הארץ, שזה בעת יניעו האופנים כפי סדר המערכת, שיניעו אותם כפי רוח יוצרם בכל צד שיצטרך, ולא יסבו אחור מהרצון העליון כי פניהם מועדים לכל צד וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם, ושם למדנו כי גם בעת יעופו בכנפיהם ויגביהו את המערכה למעלה מן הסדר הטבעי (כמ''ש בפסוק ז' בהבדל בין ההילוך ברגל ובין העפיפה) ג''כ לא יסבו בלכתם, וכנפיהם נכונים אל מעשה הנס והפלא אשר יצום אלוה בלא עיכוב. ובנמשל משרי המלכיות (שלתכלית זה הראהו את המראה), ר''ל שכ''א מן המלכויות י''ל פנים מיוחדים ללכת ולהתהלך בארץ לכל רוח מרוחות העולם כפי הרצון האלהי. ולא יסבו בין בלכתם בעת שלום, בין בעופם בעת מלחמה, להרעיש ממלכות ולבטל סדרי הנהגתם לא יסבו בלכתם. וגם הם ענינם מכוסה כי לב מלכים ביד ה' ומאתו מצעדיהם כוננו אל התכלית הנעלם אשר ירצה בו הרוח העליון המרגיז ארץ ממקומה ויהפך כסא ממלכות:

ואיש. כל חיה מהחיות ילכו אל מול עבר פניו רצה לומר בכל רוח שהלכו היה מול עבר הפנים כי היה להם פנים בכל רוח:

הרוח. ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו ל״ז:ז׳):

ואיש, הרוח. הרצון וכן תירגם יונתן רעוא:

ואמנם אומרו איש אל עבר פניו ילכו יראה דבור כפול כי כבר נזכר זה למעלה, וכן אומרו לא יסבו בלכתם כבר נאמר גם כן, ודעת הרב המורה בזה ידוע שכל גלגל יתנועע בתנועה מיוחדת אליו זולת תנועת הגלגל האחר ושתמיד יתנועע בה מבלי חלוף, אבל אין מקום לפירושו כיון שאין החיות משל לגלגלים כמו שחשב, ועוד יקש' לו אומרו איש אל עבר פניו ילכו כי בהיות להם ארבעה פנים לא נודע לאי זה עבר ילכו, וגם אומרו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו שהרב מפרש אותו על הגלגל שיתנועע לצד מניעו יקשה לו מאד שהנבדל אין לו מקום מיוחד ויחסו לכל המקומות הוא אחד ולמה א"כ התחלפו תנועות הגלגלים, וכבר העיר הרב בדבריו על הספק הזה ועבר עליו העברה ולא השיבו, ועוד שהיות הגלגל מתנועע כלפי מניעו כבר נרמז לדעתו בארבעת הכנפים, וג"כ באמרו למעלה איש אל עבר פניו ילכו וג"כ באומרו ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה כפי פירושו, ולמה זה יעשה עליו רמז רביעי בפסוק הזה אמנם כפי דרכי הנה הכתוב אמר למעלה איש אל עבר פניו ילכו להודיע שהמלאכים הרוחניים כפי טבעיהם היו מזומנים תמיד ומוכנים ללכת בשליחות הש"י ולעשות מצוותו בעולמו הן לטוב הן לרע, וכמו שנרמז בצורות הפנים ושלכן אמר איש אל עבר פניו ילכו להגיד שלא יצום השם דבר שלא ימצא להם פנים לעשותו ולקיימו, האמנם מפני שלא יחשוב חושב שאיש אל עבר פניו ילכו כמו שירצה לכן בא הפסוק הזה כדי לבאר בו שעם היות המלאכים בוחרים ורוצים במה שיעשו הנה לא ילכו ולא יעשו דבר כי אם כפי המצוה והרצון האלקי והוא אומרו איש אל עבר פניו ילכו רוצה לומר עם היות שאמרתי לך שאיש אל עבר פניו ילכו ראוי שתדע שאל אשר יהי שמה הרוח ללכת ילכו שהרוח הוא רמז לרצון האלהי שעל פיו ילכו ויעשו כי הם משרתיו עושי רצונו, ולא יסבו בלכתם רוצה לומר שלא יסורו כלל ממה שיגזור הרצון האלקי, וכמו שתקנו לומר עליהם בתפלת יוצר כולם גבורים כולם עושים באימה וביראה רצון קוניהם. הנה התבאר שמה שחזר לומר כאן איש אל עבר פניו ילכו ולא יסבו בלכתם בא לבאר שלא ילך איש מהשכלים ההם אל עבר פניו ולא יפעל בפנים זולת פנים אלא כפי הרצון האלקי המצוה אותם:

אל אשר יהיה וגו׳. אל המקום אשר יהיה הרצון ללכת הלכו כן ולא יסבו להפנות מצד אל צד בעת לכתן: