Komentarz do Psalmów 11:1

איך תאמרו לנפשי נודי וגו'. זהו דוגמת כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' (שמואל א כ״ו:י״ט) שגרשוהו מארץ לחוצה לארץ וכאן הוא אומר בה' חסיתי, שיחזירני להסתפח בנחלתי איך תאמרו אתם טורדים לנפשי נודי הרכם עבור הר שלכם אתה צפור הנודד שכל אדם המיטלטל נמשל לצפור הנודדת מן קינה כדכתי' כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו (משלי כ״ז:ח׳) שנדד קינך שטרדנוך מכל ההר כצפור הנודדת, נודו כתיב שהוא נדרש אף בישראל שהאומות אומרים להם כן:

למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו נודו כתיב ונודי קרי. הכתיב כנגד הגוף והנפש, כלומר: כי אמרו שונאיו עליו, כי גופו יאבד, שימית אותו שאול, ונפשו גם כן, שהיו אומרים עליו שהוא רשע, ונפשו תאבד ותנוד, על דרך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א כה כט); וקרי הוא על נפשו, כי היא המנהגת הגוף.

למנצח כו'. גם זה ידבר על ענין הגלות והוא על פרטות צרה הגדולה שבגדולות הלא היא בגזרות אשר עמדו עלינו להמיר כבודנו חלילה כמפורסם בספרי האף והחמה אשר ניתכה עלינו בגליותינו ומה גם על גלות יון שנתנו עיניהם להשמיד על התורה ועל העבודה כמאמר רז"ל שהיו אומרים כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל וכן בענין חנה ושבעה בניה וכמה רבבות נהרגו למשחית על דבר כבוד שמו יתב' ועל זה אומרת רוח הקדש כאלו ישראל העומדים נגד הבאים להעבירם על דת כאלו הם המדברים ואומרים כלם כאחד בה' וכו' והוא כי הנה הטענה שבה היו באים עלינו היתה באמרם אל נפשנו נודי כי תסע מעל אלהיה כי האלהים אשר היה חזק כהר לעזרנו כבר כצפור נודדת מקנה פרח ונסתלק מעלינו בהחלט וטרם ישימו מצח לעומתם לבטל טענתם היו פותחים פיהם אל ה' ואומרים אליו בך ה' חסיתי להתריס נגדם ומתחילים נגדם ואומרים איך תאמרו לנפשי נודי משרשך שהוא בהמיר כבודה בטענת אמור כי הרכם ה' צפור הוא לומר ידמה לצפור הנודדת מקנה כן עקר דירתו והשגחתו מהארץ הלזו הנשמה בהחלט וענין התמיהא כי אלו אל הגוף שעליו ימשלו היו אומרים היה מקום לדבר כי זה מאמר האויב תמיר כבודך שהוא איבוד הנפש או תהרג שהוא איבוד הגוף כי הלא כל הרעה אשר ביד האויב לעשות אינו כי אם לגוף כי יאמר ישראל הרגני נא הרוג את גופי ואל אראה ברעת נפשי להמיר טוב ברעה כי לא תמשול רק בגופי והוא מאמר חנניה מישאל ועזריה לא חשחין אנחנא על דנא פתגם כו' שהוא על זה הנוגע אל הנפש פתגם להתבותך וכן הכיר נבוכדנצר באחרונה באמרו ויהבו גשמהון כו' לומר כי עשו בחכמה שלא שמו מנגד כי אם גשמהון שהם הגופים אך לא הנפש כי בה הם משלו ולא המלך וזה מאמר המשורר על אשר יבקשו נפשו להמיר כבודה הנה על הגוף יתכן תמשלו אך איך תאמרו לנפשי נודי כו' כי על הנפש מי יוכל למשול כי אין המלך יכול עליה כ"א על הגוף כי גם בהמית את עוברי רצונו את הגוף הם ממיתים ולא את הנפש ואיך תאמרו לנפשי כו' ואם נאמר כי דוד על נפשו ידבר והיא כי היא העתידה לגאול את ישראל שהוא המלך המשיח ועל המדברים נגדה על מה שאחר החרבן אומר דוד מעתה הנה בך ה' העתיד להיות שלם בארבע אותיותיך חסיתי כי אגבך תושיענו כי ישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל וזהו בך ה' חסיתי איך תאמרו אויבי ישראל לנפשי נודי נעה ונדה כי אין תקומה תשובי לנוח במלכות בישועה כי הרכם היא שכינה שהיא מעוזכם אינה למטה בארץ שעליה תבטחו שבצאת מהגלות תצאו אתה כי הלא הרכם הפורח כצפור כי כך עלתה ונסתלקה עד עולם:

נודי. שם, נוד שלי על הרכם, כנוד צפור :

למנצח, איך תאמרו - טעם איך תאמרו לנכח שונאיו הרשעים ולהם ידבר.

לנפשי. איך תאמרו על נפשי הר שלכם הוא נד כצפור ר״‎ל מלך ישראל הוא נד מפני שאול כצפור הזה הנודד וסופו לפול ברשת וכן יהיה סופו ליפול ביד שאול ואמר איך תאמרו כן הלא בה׳‎ חסיתי וכל יכול להצילני:

נודו. נודי קרי ויש בו דרש באגדת תילים והמלה מלעיל בשקל קומי שובי והכתיב ראיי' על הקרי ובס"ס אין בהם רביע לא בדל"ת ולא בנו"ן ובספרים כ"י שיש בהם רביע הוא בנו"ן:

למנצח לדוד בה' חסיתי. כלומר אני דבק בה' דכתיב וה' עמו ואמרו רז"ל אפשר שכינה עמו והוא בא לידי חטא וז"ש איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפור הר שלכם צפור נדדו כמשז"ל והלוא בה' חסיתי ואין חטא בא על ידי כך פירשו המפרשים ואפשר ונבין כי לנפשי נודי הכתיב נודו וקרי נודי. כי הנה אמרו רז"ל אי רישא דעמא זכאה כ"ע זכאין וידיעת ההפכים אחת היא וז"ש איך תאמרו לנפשי נודי וזה גורם דכיון דרישא לאו זכאה נודו כלכם. ואפשר דבהיות דשונאי דוד הע"ה היו אומרים שבא מרות המואביה ואמרו בזהר הקדוש דנקראת רות שהוא תור כי היא צפור טהור. והם היו לועגים על דוד שבא מרות ומפני זה היו אומרים הרכם צפור הר שלכם המלך בא מרות שהיא צפור תור ואומרים אתם שהם שתי פרידות טובות אך הוא צפור מבלק בן צפור. ולכן היו אומרים נודי הרכם צפור שנפש הר שלכם הבא מצפור רות תור ובלק בן צפור תנוד על דרך יקלענה בתוך כף הקלע כמו שפירש רד"ק ז"ל. ועל זה היה אומר ברוח הקדש איך תאמרו לנפשי נודי. כי הנה הרשעים בעלי לה"ר ידרכון קשת כוננו חצם חץ שחוט לשונם לירות במו אופל לישרי לב שהם ענוים כמ"ש פרק כיסוי הדם יכול יגיס דעתו ת"ל משרים. ורוח הקדש מלתו על לשונו ההוא אמר לישרי לב שהוא עניו ועשה היצה"ר טוב וז"ש לישרי ל"ב. ואיך יתכן מי שהוא עניו וה' עמו ועוסק בתורה תמיד לבא לידי חטא. כי השתות יהרסון כלומר אם ח"ו יסודי התורה להיות עניו ועוסק בתורה ודבק בו יתברך יהרסון ולא יצילו מחטא. צדיק מה פעל במעשיו הטובים. והאמת הוא ה' בהיכל קדשו שהיא השכינה והעניו מרכבה לשכינה. ה' בשמים כסאו. ואצל האורות כביכול אוצר הנשמות עיניו יחזו כל דרכי ומסילות הנשמה שבהם בא השפע לחלק הנשמה שבגוף האדם עפעפיו יבחנו בני אדם. ומה שבא הענין באופן זה היינו טעמא ה' צדיק יבחן. ועל כן ימטר על רשעים פחים שהם מפליגים לדבר לה"ר וכו' כי צדיק ה' צדקות אהב ואינו מקפח אפילו שיחה קלה וכ"ש העוסק בתורה ומתכשר בעבודתו ללמוד לשמה ומקיים מצות כסדרן והלכתן ודאי ישר הקב"ה כביכול יחזו פנימו של צדיקים. ועד"ה צדיק יסוד צדקות לאה ורחל יחזו גימטריא א"ל המשכת החסדים פנימו פב"פ וא"ש ההי"ב:

הרכם איך תאמרו לה שתנוד מהרכם שבאה להמלט שם בהר שלכם? והרכם כמו מהרכם. וכן אלחנן בן דודו בית לחם (שם ב כג כד) כמו מבית לחם; עד יקם גוי איביו (יהושע י יג) כמו מאויביו. ואמר זה כנגד אויביו המגידים לשאול מקומו שהיה חושב להמלט באותו המקום, והם היו מגלים לשאול כמו שאמר ויגד לשאול כי בא דוד קעילה (שמואל א כג ז). ופרוש

הרכם - הר שלכם.

צפור: כצפור הנודדת מקן אל קן ומהר אל הר. וחסר כ"ף השמוש, כמו גור אריה יהודה (בראשית מט ט); יששכר חמר גרם (שם יד) והדומים להם. ואמר דוד כנגד השונאים המגלים אותו: ביי' חסיתי מכל מקום. אף על פי שאני בורח ביי' חסיתי שיושיעני; אבל אתם איך תאמרו לנפשי שתנוד?

וצפור - חסר כ"ף, כמו: ויקרא אריה על מצפה ה' כי הוא כאריה, כי השם הוא הקורא והעד היות על מצפה בשלש נקודות, כי איננו סמוך, כי הטעם תאמרו לנפשי נודי מעצמך אל הר שלנו, כי את כצפור והנה הקשת דרוכה במו אפל.