Komentarz do Psalmów 4:8

נתתה שמחה בלבי והנה הם גומלים לי רעה תחת טובה, כי אני היתה לי שמחה בלבי בטובתם; וזהו

אך הם טועים כי הלא אין סימן גדול לטוב העה"ב כי אם הצלחת הרשעים פה ואיני מבקש סימן גדול ממנו והוא כי הנה נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו כי מאותו עת אני שמח על העתיד כי אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו באופן שמהם עצמם יש להם סימן כי הם רשעים ומוצלחים ומה גם עתה הצדיקים:

תירושם. מלשון תירוש והוא ענבי היין:

נתתה - הם מתאוים שלא נראה טוב ואני הייתי שמח בראותי אותם בטוב.

נתתה. אבל לא כן אני כי אתה ה׳‎ נתת בלבי להיות שמח בחלקי יותר מהרבים ההם השמחים מעת שרבו דגנם ותירושם:

נתתה, ועתה נתתה שמחה בלבי מן העת שהתחילו להרבות דגנם ותירושם כשנפסק הרעב, ועל ידי כן בשלום יחדו אשכבה ואישן, מצייר כאילו שוכב ביחד עם השלום, כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני תפס המליצה ממ"ש וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל, רצה לומר אחר שנמצא טל ודגן ותירוש ישכון ישראל בטח בדד, שאין צריך לקנות תבואה מארצות אחרות:

מעת דגנם ותירושם רבו: והם שמחים לרעתי. וענין נתתה כענין שאמרו (בבלי יומא לח ב ובמקומות אחרים): בא לטהר מסייעין אותו. ודרך טובה היא לאדם שישמח בטובת חבריו. וההולך דרך טובה האל מסייעו ומדריכו; וזהו טעם נתתה.

וטעם נתת – כי אתה נתתה לי לב טוב להתאות טוב לכל. ויאמר רבי יהודה בן בלעם: כי מעת דגנם הפוך, והאמת מעת רבו דגנם ותירושם. ואין צורך להפך דברים נאמרים ברוח הקדש.