Komentarz do Psalmów 74:7

ומה בצע להם בזה הרי שלחו באש מקדשך כו' ומה להם עוד אלא שכלום הם עושים אלא להכעיס על דבר שהפתוחים הם רמזי דברים עליונים של מעלה כנודע כי לא היה דבר ריק למטה רק שלאיכות עצום מקביל אל העליון ואם באנו לדקדק בלשון שהל"ל שלחו אש במקדשך או שלחו מקדשך באש וגם שמה ענין שליחות באש כי הלא באמרו יתברך ושלחתי אש כו' הוא כי הוא יתברך משלח אש על ידי מלאכיו אך הגוים בעצמם יעשו ואיך יאמר שלחו והוצרכו המפרשים לומר שהוא ענין השחתה כד"א וישלחו את כתנת הפסים בשלח יעבורו. ואחשוב יאמר ראה נא רעתם רבה מאד כי הלא בהיות מקדשך באש בוער היה עדיין נקל בעיניהם נקמתם זאת והיו בשלח מכים במקדש וזהו שלחו באש מקדשך כד"א וישלחו את כתונת יוסף ושמא תאמר למה בשלח ולא בדבר אחר הלא הוא כי לארץ חללו משכן שמך כאלו היו משליטים חלילה חרבם שהוא כחם כד"א ועל חרבך תחיה הוא כח סמאל שרם כד"א חרבך הנפת עליה ותחללה והיו כמדכאים חלילה משכן שמך בזו כחם:

שלחו. ענין הצתה והבערה:

שלחו - הלמ"ד קל ואף על פי שהוא מהבנין הכבד, כמו: בקשו נפשי. אמר בן בלעם: כי זה הפוך שהנכון: שלחו אש במקדשך. ויתכן שהטעם שהיה האש סביב וכאילו המקדש משולח.

שלחו באש מקדשך. כמו שלחו אש במקדשך:

שלחו באש. קלה הלמ"ד וכ"כ ר' יונה בספר הרקמה וכמוהו רבים קלים מהדגש כמ"ש ביחזקאל מ' וכמ"ש רד"ק במכלול דף ע"ד. ובמסורת שופטים א' שלחו ד' דגשין והתם חשיב להו ואזיל וכל דסמיכי לאש דכוותייהו דגשין בר מן א' רפי שלחו באש מקדשך ומטעין ביה:

חללו. מל׳ חולין:

לארץ. מקום שכינת שמך חללו והשפילו עד לארץ:

משכן שמך. המ"ם במאריך במדוייקים ומכאן ראיה שאין מאריך בזה מניע השוא הבא אחריו: