Dibur_hamatchil do Rodzaju 24:81

ואמר ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק. להורות שהיא בת זוגו. וכמו שהוא נשא עיניו. כן היא נשאה עיניה וראתה במראה השכינה את יצחק והכירתו. ותפול מעל הגמל לרמוז שהשפילה עצמה ועיניה בענותנותה בראותה אותו. ואם לא הכירתו למה הפילה עצמה. ומה ששאלה מי האיש הלזה. הוא לאמת הענין. וכשאמר הוא אדוני ותקח הצעיף ותתכס. וספר שהביאה אל אהל שרה אמו להיות במקומה. ואולי רמז שהביאה האהלה לעשות לה חופה. ויקח את רבקה בקיחת כסף שהיא קידושין. ותהי לו לאשה בכתובה. ויאהבה ויבא אליה וינחם יצחק אחרי אמו. להורות שאע"פ שנעצב מאד על אמו. בביאת רבקה ובאהבתה התנחם על אמו כאלו לא מתה:

וה' ברך את אברהם בכל עד שהוא בין הבתרים בשרו שהוא נותן לו בן אחר נ"ב שנה. בן מ"ח שנה הכיר לבוראו באותה שעה בשרו. בכל בזכות המעשר שנאמר ויתן לו מעשר מכל:

תניא וה' ברך את אברהם ר' מאיר אומר שלא היתה לו בת. ר' יהודה אומר שהיתה לו בת. אחרים אומרים בת היתה לו ובכל שמה. ר' אלעזר המודעי אומר איצטגנינות גדולה היתה לאברהם בלבו שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו. ר' שמעון בן אלעזר אומר מרגלית טובה היתה לאברהם אבינו תלויה בצוארו שכל חולה הרואה אותה מיד נתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו נטלה הקב"ה ותלאה בגלגל חמה אמר אביי היינו דאמרי אינשי מידלי יומא אידלי קצירא.

ואשביעך בה' אלהי השמים עד שלא הודעתי אותו לבריותיו אלהי השמים וכיון שהודעתי אותו לבריותיו ואלהי הארץ. אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני הזהירו על בנות ענר אשכול וממרא. כי אם אל ארצי ואל מולדתי אמרי חיטיא דקרתך זונן מנהון זרע. ויאמר אליו העבד אולי וגו' הדא הוא דכתיב כנען בידו מאזני מרמה כנען זה אליעזר בידו מאזני מרמה שהיה יושב ומשקל בתו אם ראויה אם אינה ראויה. לעשוק אהב לעשוק אהובו של עולם זה יצחק. אמר אולי לא תאבה האשה אתן לו בתי א"ל אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מדבק בברוך. ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי זה בית אבי ומארץ מולדתי זה שכונתי. ואשר דבר לי בחרן. ואשר נשבע לי בין הבתרים. הוא ישלח מלאכו לפניך הרי מלאך מסוים בשעה שאמר (הקב"ה) [אברהם] הוא ישלח מלאכו זימן לו הקב"ה שני מלאכים אחד להוציא את רבקה ואחד ללוות את אליעזר. ואם לא תאבה האשה וגו' רק את בני לא תשב שמה רק מעוט בני אינו חוזר בן בני חוזר. ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו גמליו של אברהם אבינו היו ניכרים שבכל מקום שהיו יוצאין יוצאין זמומין. וילך אל ארם נהרים בר יומו היא דעתיה דר' ברכיה. ואבא היום אל העין היום יצאתי היום באתי. הדא הוא דכתיב הרעשתה ארץ בימי אברהם. פצמתה בימי אליעזר. רפה שבריה בימי יעקב. כי מטה בימי ישבי בנוב הדא הוא דכתיב וישבי בנוב אשר בילידי הרפה. אניף במגיניה קפץ דוד לאחוריה י"ח אמין זה נתירא מזה וזה נתירא מזה. זה נתירא לומר אם לאחורוהי קפץ כדין לקדמוהי לא כל שכן. וזה נתירא לומר אם במגיניה אניפיה כדין היך אנא יכול למיקמא ביה. באותה שעה אמר דוד הלואי הוה לי חד מן בני אחתי ויסייעני מיד ויעזור לו אבישי בן צרויה. לאחורי תרעא הוה קאי אתמהה. רבנן אמרין אפילו היה בסוף העולם הטיסו הקב"ה והביאו כדי שלא יהא אותו צדיק עומד ומצטער. תנו רבנן שלשה קפצה להן הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה. אבישי כדכתיב (ברמה) ישבי בנוב. אליעזר דכתיב ואבא היום אל העין למימרא דההוא יומא נפק אלא מלמד שקפצה לו הארץ. יעקב אבינו דכתיב ויצא יעקב וכתיב ויפגע במקום וילן שם אלא כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו כיון דהרהר בדעתו למיזל מיד קפצה ליה ארעא ועאל וצלי דכתיב ויפגע במקום ואין פגיעה אלא תפלה ואכתי הוה עידנא ליומא בתר דצלי בעי למיהדר אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה מיד וילן שם כי בא השמש. כתיב ויזרח לו השמש וכי לו בלבד זרחה והלא לכל העולם כולו זרחה אלא שמש שבאה בעבורו זרחה בעבורו:

הנה אנכי נצב על עין המים והיה הנערה ארבעה הן ששאלו שלא כהוגן לשלשה נתן להם כהוגן ולאחד נתן לו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם וכלב ושאול ויפתח. אליעזר והיה הנערה אשר אומר אליה אילו יצתה אמה אחת והשקהו היה משיאה לבן אדוניו זימן לו הקב"ה כהוגן והנה רבקה יוצאת. כלב אמר אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה אילו לכדה עבד אחד היה נותן לו את בתו זימן לו הקב"ה כהוגן וילכדה עתניאל בן קנז. שאול אמר והיה האיש אשר יכנו וגו' אילו יצא כושי אחד או גוי אחד או עבד אחד והכהו היה נותן לו את בתו זימן לו הקב"ה כהוגן ודוד בן איש אפרתי. יפתח אמר והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי אילו יצא חמור אחד או כלב אחד היה מעלה עולה זימן לו הקב"ה שלא כהוגן ויבא יפתח המצפתה והנה בתו יוצאה לקראתו:

הנה אנכי נצב על עין המים והיה הנערה ארבעה הן ששאלו שלא כהוגן לשלשה נתן להם כהוגן ולאחד נתן לו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם וכלב ושאול ויפתח. אליעזר והיה הנערה אשר אומר אליה אילו יצתה אמה אחת והשקהו היה משיאה לבן אדוניו זימן לו הקב"ה כהוגן והנה רבקה יוצאת. כלב אמר אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה אילו לכדה עבד אחד היה נותן לו את בתו זימן לו הקב"ה כהוגן וילכדה עתניאל בן קנז. שאול אמר והיה האיש אשר יכנו וגו' אילו יצא כושי אחד או גוי אחד או עבד אחד והכהו היה נותן לו את בתו זימן לו הקב"ה כהוגן ודוד בן איש אפרתי. יפתח אמר והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי אילו יצא חמור אחד או כלב אחד היה מעלה עולה זימן לו הקב"ה שלא כהוגן ויבא יפתח המצפתה והנה בתו יוצאה לקראתו:

ויהי הוא טרם כלה לדבר שלשה הן שנענו במענה פיהן אליעזר עבד אברהם משה ושלמה. אליעזר דכתיב ויהי הוא טרם כלה לדבר משה דכתיב ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. שלמה דכתיב וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים. והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה תמן תנינן מוכת עץ כתובתה מאתים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה. טעמא דר' מאיר מהכא ואיש לא ידעה הא אם נבעלה מעץ בתולה. טעמא דרבנן בתולה הא נבעלה מעץ אינה בתולה. אמר ר' יוחנן לא נבעלה אשה ממהול לשמונה תחלה אלא רבקה. אמר ר' שמעון בן לקיש לפי שבנות הכותים משמרות עצמן ממקום ערותן ומפקירות עצמן ממקום אחר אבל זו בתולה ממקום בתולים ואיש לא ידעה ממקום אחר. א"ר יוחנן ממשמע שנאמר בתולה אין אנו יודעין שאיש לא ידעה אלא אפילו אדם לא תבע בה על שם לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. ותרד העינה ותמלא כל הנשים יורדות וממלאות מן העין וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו א"ל הקב"ה את סימן לבניך מה את כיון שראו אותך המים מיד עלו כך בניך כיון שהבאר רואה אותן מיד תהא עולה הדא הוא דכתיב אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה. וירץ העבד לקראתה לקראת מעשיה הטובים:

הגמיאיני נא מעט מים גמיאה אחת הדא הוא דכתיב צדיק אוכל לשובע נפשו זה אליעזר שאמר הגמיאיני נא גמיאה אחת ובטן רשעים תחסר זה עשו הרשע שאמר לאבינו יעקב הלעיטני נא. אמר ר' זעירא פער פיו אותו רשע כגמל אמר אנא אפתח פומי ואת משדר ואזיל כהדין דתנינן אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין. והאיש משתאה לה ממצמץ ומביט בה:

ויאמר עבד אברהם אנכי מילתא דאת בהית בה אמור לה קודמי. ואבא היום אל העין מקרית ארבע עד חרן מהלך י"ז ימים ובג' שעות בא העבד לחרן והיה תמיה בלבו והיה אומר היום יצאתי והיום באתי שנאמר ואבא היום אל העין. רצה הקב"ה לגמול חסד ליצחק ושלח מלאך לפני אליעזר ונקפצה הדרך לפניו ובת מלכים שלא יצאת לשאוב מים מימיה יצאת לה באותה שעה והנערה שלא היתה יודעת מהו איש קבלה עליה להזדווג ליצחק שהיתה ראויה לו ממעי אמה וכתיב הנה רבקה לפניך והשכים העבד בבקר וראה את המלאך עומד וממתין לו בחוץ א"ל אל תאחרו אותי ובשביל שלא יתיחד העבד עם הנערה בלילה נקפצה הארץ לפניו ובשלש שעות בא לחברון לעת תפלת הערב ויצא יצחק להתפלל תפלת מנחת הערב. אמר אברהם ליצחק העבד הזה חשוד על כל עבירות שבתורה ומרמה בידו שנאמר כנען בידו מאזני מרמה הבא הנערה האהלה והוצא בתוליה באצבע אם טהורה היא בבתוליה הרי היא ראויה לך וכך עשה והראה אותן לאברהם ואחר כך לקחה לאשה. ובשביל שגמל אליעזר חסד ליצחק הוציאו לחירות ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה והעמידו למלך והוא עוג מלך הבשן:

ויאמר עבד אברהם אנכי מילתא דאת בהית בה אמור לה קודמי. ואבא היום אל העין מקרית ארבע עד חרן מהלך י"ז ימים ובג' שעות בא העבד לחרן והיה תמיה בלבו והיה אומר היום יצאתי והיום באתי שנאמר ואבא היום אל העין. רצה הקב"ה לגמול חסד ליצחק ושלח מלאך לפני אליעזר ונקפצה הדרך לפניו ובת מלכים שלא יצאת לשאוב מים מימיה יצאת לה באותה שעה והנערה שלא היתה יודעת מהו איש קבלה עליה להזדווג ליצחק שהיתה ראויה לו ממעי אמה וכתיב הנה רבקה לפניך והשכים העבד בבקר וראה את המלאך עומד וממתין לו בחוץ א"ל אל תאחרו אותי ובשביל שלא יתיחד העבד עם הנערה בלילה נקפצה הארץ לפניו ובשלש שעות בא לחברון לעת תפלת הערב ויצא יצחק להתפלל תפלת מנחת הערב. אמר אברהם ליצחק העבד הזה חשוד על כל עבירות שבתורה ומרמה בידו שנאמר כנען בידו מאזני מרמה הבא הנערה האהלה והוצא בתוליה באצבע אם טהורה היא בבתוליה הרי היא ראויה לך וכך עשה והראה אותן לאברהם ואחר כך לקחה לאשה. ובשביל שגמל אליעזר חסד ליצחק הוציאו לחירות ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה והעמידו למלך והוא עוג מלך הבשן:

תשב הנערה אתנו ימים אלו שבעת ימי אבלו של בתואל או עשור אלו י"ב חדש שנותנין לבתולה לפרנס את עצמה. ויאמרו נקרא לנערה מכאן שאין משיאין את הקטנה אלא על פיה. ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי אמרה הולכת אני על כרחכם שלא בטובתכם. ויברכו את רבקה אמר רבי איבו דווים ושפופים ולא היו מפרינין אותו אלא בפה:

אחותנו את היי לאלפי רבבה מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל יצחק עליה שלא יהו אומות העולם אומרים תפלתנו עשתה פירות אלא ויעתר יצחק לה' ברכת אובד עלי תבא זה לבן הארמי שנאמר ארמי אובד אבי עלי תבא זו רבקה שנאמר אחותנו את היי לאלפי רבבה ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב. אלופים מעשו אלוף תימן אלוף אומר רבבה מיעקב שנאמר רבבה כצמח השדה. ויש אומרים אלו ואלו עמדו מישראל שנאמר ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל. ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ולא לפני האיש כעור לאיש להיות מהלך אחרי אשה אמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה שנאמר וילך מנוח אחרי אשתו ודלמא אחר דבריה ואחר עצתה. ולמאי דאמר ר' נחמן מנוח עם הארץ היה אפילו פסוקי בי רב לא קרא דכתיב ותקם רבקה ונערותיה וכו'. ותרכבנה על הגמלים שכן דרך הגמלים גדלים במזרח. רבנן אמרין מה גמל זה יש בו סימן טומאה וסימן טהרה כך העמידה רבקה צדיק ורשע. ויצחק בא מבוא אתא מלמיתי ולהיכן הלך באר לחי רואי הלך להביא את הגר אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי עולמים ראה בעלבוני. ויצא יצחק לשוח אין שיחה אלא תפלה (כתוב ברמז פו):

וינחם יצחק אחרי אמו רבי יוסי אמר שלש שנים עשה יצחק אבל על אמו ולאחר שלש שנים לקח את רבקה ושכח אבל אמו מכאן אתה למד עד שלא לקח אדם אשה אהבתו הולכת אחר הוריו לקח אדם אשה אהבתו הולכת אחר אשתו שנאמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו וגו' וכי יעזוב איש את מצות כבד אלא שאהבת נפשו דובקת אחרי אשתו שנאמר ודבק באשתו: