Halakhah do Rodzaju 50:43

מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְאַבֵּל עַל הַקְּרוֹבִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י יט) "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'". וְאֵין אֲבֵלוּת מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה וְיוֹם הַקְּבוּרָה. אֲבָל שְׁאָר הַשִּׁבְעָה יָמִים אֵינוֹ דִּין תּוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (בראשית נ י) "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" נִתְּנָה תּוֹרָה וְנִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה. וּמשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת וְשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה:

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (רי''ף רמב''ן ורשב''א במועד קטן שם) שיום ראשון הוא דאוריתא והששה דרבנן, ואף על פי שנאמר בתורה (בראשית נ י), ויעש לאביו אבל שבעת ימים. נתנה תורה ונתחדשה הלכה. ומכל מקום אמרו זכרונם לברכה (רמב''ם אבל א, א) כי משה רבינו תקן להם לישראל שבעה ימי אבלות ושבעת ימי המשתה. ואמרו זכרונם לברכה (שם כז, א) שאין חיוב האבלות חל עד שיסתם הגולל, כלומר, אחר שכסו גופו של מת בקבר, אבל כל זמן שלא נקבר אין האבל אסור בדבר מכל דברי האבלות, ומפני טעם זה רחץ דוד המלך וסך כשמת הילד קדם שנקבר. ומה שאמרו (שבת קלו, א) שכל שלא שהה שלשים יום באדם אין מתאבלים עליו, לפי שהוא ספק. ובגמרא (שם) אמרו זכרונם לברכה, שאם ידענו בברור ששלמו לו חדשיו שדינו כשאר מתים לענין אבלות, וכן לכל שאר הדברים דינו כאדם שלם.

א"ר יצחק כל המקניט את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו. שנ' בני (אדם) [אם] ערבת לרעך תקעת לזר כפך וגו' לך התרפס ורהב רעיך (משלי ו׳:א׳). אם ממון יש לו בידך התר פיסת יד. ואם לאו הרבה עליו ריעים. אמ' רב חסדא וצריך לפייסו בשלשה שורות של בני אדם. שנ' ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי: א"ר יוסי בר' חניניא המבקש מטו מחבירו אין צריך לפייסו. יותר משלשה פעמים. שנא' אנא שא נא. ועתה שא נא (בראשית נ׳:י״ז). ואם מת. אמ' רב יוסף בר חנינא אמ' ר' אבהו מוליך עשרה בני אדם ועומד על קברו ואומ' חטאתי לי"י אלהי ישר' ולפלוני חטאתי שחבלתי בו:

אין מניחין לראות לנכרי את המת בקבר. נכרי אחד שר ביקש ליהודים לפתוח הארון שיראה ס"ת אמר להם זקן אחד אל תפתחו אל תראו לו כי חזקיה חטא בזה שהראה את הארון לשרי מלך בבל ומי שמראה ס"ת לנכרי ראוי לחפש אחריו לאחר מותו מי שרואה ס"ת בארון בחלום מגיד לו על המת לפי שכתוב (דברים י ה) ואשים בארון הלוחות אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני ה' ואנה ציוהו אלא צוני שכל הכלים שעשה שלמה כמו משה רק ארון אחר לא עשה שאין להוציא הלוחות ולשים בארון אחר וכתיב בתריה (דברים י ו) שם מת אהרן ויקבר שם שאין משימין את המת מארון לארון ואין מניחים לראות לנכרים את המת בקבר וכתיב (בראשית נ ב) ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו את עבדיו הצדיקים ראוי לצדיק שלא יעסקו בו אלא הצדיקים כדכתיב (שמות יג יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו: