Midrasz do Wyjścia 29:33
וְאָכְל֤וּ אֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם לְמַלֵּ֥א אֶת־יָדָ֖ם לְקַדֵּ֣שׁ אֹתָ֑ם וְזָ֥ר לֹא־יֹאכַ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֵֽם׃
I niech jedzą oni to, czém spełniono rozgrzeszenie ich dla upełnomocnienia rąk ich, dla poświęcenia ich: postronny zaś jeść tego nie będzie, bo świętém jest.
ספרא
[ד] אין לי אלא נותר; מנין לשנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא חוץ לקלעים? ולהלן, והיוצא, והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלוהו פסולים וזרקו את דמם? והניתנים למטה שנתנם למעלה, והניתנים למעלה שנתנם למטה, והניתנים בפנים שנתנם בחוץ, והניתנים בחוץ שנתנם בפנים? והפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, וחטאת העוף הבא על הספק, ואשם תלוי? תלמוד לומר (שם) "לא יֵאָכֵל כי קֹדש הוא" – כל שהוא קדש טעון שריפה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש אגדה
ואכלו אתם אשר כפר בהם. הכהנים אוכלים והבעלים מתכפרין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy