Midrasz do Izajasza 60:17

אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם את עצמו מלתת שלישית השקל בשנה שנאמר (נחמיה י לג) והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית משקל בשנה לעבודת בית אלהינו ואמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות שנאמר והעמדנו עלינו מצות מצוה אין כתיב כאן אלא מצות אמר רבי אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר (ישעיה לב ז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם אמר להו רבא לבני מחוזא במטותא מינייכו עושו אהדדי כי היכי דתיהוי שלמא במלכותא. ואמר רבי אלעזר בזמן שבית המקדש קיים אדם נותן שקלו ומתכפר לו ועכשיו שאין בית המקדש קיים זכה (ישעיה נח ז) הלוא פרוס לרעב לחמך לא זכה באין עכו״ם ונוטלין אותה בזרוע שנאמר ועניים מרודים תביא בית אמר מר עוקבא אע״פ כן נחשב לנו כצדקה שנאמר (ישעיה ה) ונוגשיך צדקה:

ט אָמַר רַב אַסִי: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם (את) עַצְמוֹ מִלָּתֵת שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה י׳:ל״ג) "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ". וְאָמַר רַב אַסִי: שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת" וְגוֹ'. 'מִצְוָה' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא 'מִצְוֹת'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ל״ב:י״ז) *)"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם", [זָכָה, "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ". לֹא זָכָה, "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת"]. אָמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מְחוֹזָא: [בְּמַטּוּתָא מִינַיְכוּ], עוּשׂוּ אַהֲדָדֵי, כִּי הֵיכִי דְּתִיהֲוֵי [לְכוּ] שַׁלְמָא בְּמַלְכוּתָא. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם נוֹתֵן שִׁקְלוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין בֵּית מִקְדָּשׁ קַיָּם, (זכה (שם נח) "הלא פרוס לרעב לחמך". לא זכה) [אִם עוֹשִׂין צְדָקָה, מוּטָב, וְאִם לָאו], בָּאִין גּוֹיִים וְנוֹטְלִין (אותה) בִּזְרוֹעַ. (שנאמר: "ועניים מרודים תביא בית". אמר מר עוקבא:) וְאַף עַל פִּי כֵן נֶחֱשָׁב לָנוּ כִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס׳:י״ז) "וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה". אָמַר (רב) [רָבָא: הַאי מִלְּתָא אִישְׁתַּעְיָא לִי עוּלָא מְשַׁגֵּשׁ אָרְחָתֵיהּ דְּאִימֵּיהּ], מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: (שם נט) "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן". לוֹמַר לְךָ: מַה שִּׁרְיוֹן זֶה, כָּל קְלִפָּה וּקְלִפָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה, כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מֵהָכָא: (שם סד) "וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ", מַה בֶּגֶד זֶה, כָּל נִימָא וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה, כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל.

כא כְּתִיב: (ישעיהו ל״ג:כ״א) "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנוּ". (אמר רב יהודה:) אָמַר רַב: זוֹ בּוּרְנִי גְּדוֹלָה. הֵיכִי עַבְדֵי? מַיְתִין שִׁיתָּא אַלְפֵי גַּבְרֵי בִּתְרֵיסַר יַרְחֵי־שַׁתָּא, וְאַמְרֵי לָהּ: תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרָא בְּשִׁיתָּא יַרְחֵי־[שַׁתָּא]. (ומייתו ספינתא) וְטָעֲנִין לָהּ חַלָא עַד דְּשַׁכְנָא. וְנָחִית בַּר־אַמוֹרָאִי וְקָטַר אַטוּנֵי דְּכִיתְנָא בְּכִיסְתָּא, וְקָטַר לְהוּ בִּסְפִינְתָּא, וְנָטְלוּ חַלָא וְשָׁדוּ לְאִבְּרָאִי, וְכַמָּה דְּמִידַלְיָא, עָקְרָא וּמַיְתִּיָּא, וּמִחְלַף עַל חַד תְּרֵין בְּכַסְפָּא. תְּלָת פַּרְוָתָא הַוְיָין, תַּרְתֵּי בֵּי רוֹמָאֵי, וַחֲדָא בֵּי פַּרְסָאֵי. דְּבֵי רוֹמָאֵי מַסְקָן כִּיסְתָּא, דְּבֵי פַּרְסָאֵי מַסְקָן מַרְגָלְיָתָא, וּמִקַּרְיָיא: 'פַּרְוָותָא דְּמַשְׁמְהִיג'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה שֶׁנָּטְלוּ גּוֹיִם מִירוּשָׁלַיִם, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם מא) "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז, שִׁטָּה, וַהֲדַס, וְעֵץ שָׁמֶן" וְגוֹ'. וְאֵין 'מִדְבָּר' אֶלָּא יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם סד) "צִיּוֹן מִדְבָּר הָיְתָה, יְרוּשָׁלַםִ שְׁמָמָה". וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ, דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר. (דליכא דליתהני מיניה) וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: (אמר רבי יוחנן:) כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, דְּחָבִיב! (לכל, ומאן דשקיל, מיניה שקיל) וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹי לָהֶם לַגּוֹיִם, (עובדי כוכבים) שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס׳:י״ז) "תַּחַת הַנְחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת" וְגוֹ'. תַּחַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, מַאי מְבִיאִין? וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: (יואל ד׳:כ״א) "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי, וַה' שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן".