Midrasz do Sędziów 3:1

כי יכרית ה' אלהיך את הגוים (דברים יב כט). משל למה הדבר דומה, למלך שנטע כרם בתוך שדהו, והיה בתוכו ארזים גדולים וקוצים, הלך המלך וקיצץ את הארזים, והניח את הקוצים, אמרו לו עבדיו אדונינו המלך הקוצים שהם אוחזים בבגדינו הנחת, וקיצצת את הארזים, אמר להם אם הנחתי את הארזים, וקצצתי את הקוצים, במה הייתי (גוזר) [גודר] את כרמי, וכן ישראל כרמו של הקב"ה, שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיה ה ז), והכניס את ישראל לארץ, וקיצץ את הארזים שבה, שנאמר ואנכי השמדתי את האמורי [מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו] (עמוס ב ט), והניח את בניהם, ואת בני בניהם, כדי שישמרו ישראל את התורה, שנאמר ואלה הגוים אשר הניח ה', לנסות בם את ישראל (שופטים ג א), וכשיעמוד הכרם על עמדו במשמרת התורה, והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים וגו' (ישעיה לג יב), וכתיב כל הגוים כאין נגדו (שם מ יז), ראה כמה אוכלוסין הוציא פרעה אחרי ישראל, כשראו אותם ישראל נבהלו מפניהם ואמרו מי יוכל לעמוד כנגד אלו, אמר הקב"ה חייכם כל אלו אינן חשובין לפני [רק] כסוס אחד, שנאמר כי בא סוס פרעה (שמות טו יט), וכולם מתו בנשיפה אחת, שנאמר נשפת ברוחך (שם שם י), כך עתיד גוג ומגוג לבוא על ישראל, ובו יעשה הקב"ה משפטיו, שנאמר ונשפטתי (אותו) [אתו] בדבר ובדם וגו' (יחזקאל לח כב), באותה שעה והתגדלתי והתקדשתי [ונודעתי] לעיני (עמים) [גוים] רבים וידעו כי אני ה' (שם שם כג).

פס'. לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה' אלהיכם. זה שאמר הכתוב (יחזקאל י״ד:ט׳) והנביא כי יפותה אנכי פתיתי נתתי (לו ארץ רחבת ידים) לפרסמו. כדתנן (סה) מפרסמין את החניפים מפני חילול השם. וכדי לנסות בו את ישראל שנא' כי מנסה ה' אלהיכם. וכה״א ביהושע (שופטים ג׳:א׳) ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל:

כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַע כֶּרֶם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְהָיוּ בְּתוֹכוֹ אֲרָזִים גְּדוֹלִים וְקוֹצִים. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְקָצַץ אֶת הָאֲרָזִים וְהִנִּיחַ אֶת הַקּוֹצִים. אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ, אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, הַקּוֹצִים שֶׁאוֹחֲזִים בִּבְגָדֵינוּ וְקוֹרְעִין אוֹתָן הִנַּחְתָּ, וְקָצַצְתָּ אֶת הָאֲרָזִים. אָמַר לָהֶם: אִלּוּ קָצַצְתִּי אֶת הַקּוֹצִים וְהִנַּחְתִּי אֶת הָאֲרָזִים, בְּמַה הָיִיתִי גּוֹדֵר אֶת כַּרְמִי, אֶלָּא יָפֶה עָשִׂיתִי, יַעֲמֹד הַכֶּרֶם עַל עָמְדוֹ, וַאֲנִי מַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר. וְכָךְ יִשְׂרָאֵל הֵם כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל (ישעיה ה, ז). וְהִכְנִיס יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וְקָצַץ אֶת הָאֲרָזִים שֶׁבָּהּ שֶׁהֵם הַגּוֹיִם הָעוֹמְדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְגוֹ' (עמוס ב, ט). וְהִנִּיחַ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֵי בְנֵיהֶם שָׁם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל (שופטים ג, א), הֲשׁוֹמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ ה'. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד הַכֶּרֶם עַל עָמְדוֹ בְּמִשְׁמֶרֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יֻצָּתוּ (ישעיה לג, יב). וּכְתִיב: כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ וְגוֹ' (שם מ, יז). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם רְאֵה מֶה עָשָׂה פַּרְעֹה. לָקַח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְגוֹ' (שמות יד, ו), שְׁלֹשִים אִישׁ יָצְאוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, רְאֵה כַּמָּה אוּכְלֻסִין יָצְאוּ עִם פַּרְעֹה. כְּשֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל כָּךְ, נִבְהֲלוּ מִפְּנֵיהֶם. מַה כְּתִיב: וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ' (שם פסוק יט). וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין, מִי יוּכַל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם, כָּל אֵלּוּ חֲשׁוּבִים לְפָנַי כְּאִישׁ אֶחָד וּכְרֶכֶב אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה וְגוֹ' (שמות טו, יט). וְכֻלָּן מֵתוּ בִּנְשִׁימָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: נָשַׁפְתָּ בְּרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם (שם טו, י). וְכֵן עֲתִידִין גוֹג וּמָגוֹג לָבֹא עַל יִשְׂרָאֵל, וְגַם הֵם יִשָּׂרְפוּ כֻּלָּם בִּשְׂרֵפָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְגוֹ' (יחזקאל לח, כב). וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהִתְגַּדַּלְתִּי וְהִתְקַדַּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְגוֹ' (שם פסוק כג).