Midrasz do Liczb 31:50

רַבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָיָה בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, עֲדָרִים שֶׁהָלְכוּ לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן לֹא הָלְכוּ אֶלָּא בִּזְכוּת משֶׁה וּפִנְחָס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר לא, נד): וַיִּקַּח משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת. שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר. שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵיזוֹ זוֹ, זוֹ מִלְחֶמֶת מִדְיָן, וּמַה הַגְּלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצוּבִים, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף בִּנְדָבָה וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף בִּמְסִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, ה): וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה בַּר יִצְחָק בִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף הָלְכוּ לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, רַבִּי הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יַד, שֶׁאִלּוּ הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יַד לֹא הָיָה משֶׁה מְשַׁבְּחָן וְלֹא הָיוּ עוֹלִין מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּיוֹתֵר. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין זוּגוֹת זוּגוֹת אֵצֶל הָאִשָּׁה הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְפַחֵם פָּנֶיהָ, וְאֶחָד מֵהֶם מְפָרֵק נְזָמֶיהָ, וְהָיוּ אוֹמְרוֹת לָהֶם אֵין אָנוּ מִבְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּעֲשׂוּ לָנוּ כָךְ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם לֹא דַיְּכֶם שֶׁנָּטְלוּ שֶׁלָּנוּ מִתַּחַת יְדֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כה, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד מֵהֶם אֶחָד בַּעֲבֵרָה. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ לְמשֶׁה (במדבר לא, מט): עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ, לְעֶרְיָה וּלְחֵטְא. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, שֶׁאָמְרוּ לוֹ (במדבר לא, נ): וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה', אָמַר לָהֶם משֶׁה דִּבְרֵיכֶם סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, אֲמַרְתֶּם: וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ, לְעֶרְיָה וּלְחֵטְא, וַאֲמַרְתֶּם: וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה', אִלּוּ לֹא חֲטָאתֶם קָרְבָּן זֶה לָמָּה. אָמְרוּ לוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ זוּגוֹת זוּגוֹת הָיִינוּ נִכְנָסִין אֵצֶל הָאִשָּׁה וְהָיָה אֶחָד מִמֶּנּוּ מְפַחֵם אֶת פָּנֶיהָ וְאֶחָד מְפָרֵק נְזָמֶיהָ, אֶפְשָׁר שֶׁלֹא הִזִּיעַ יֵצֶר הָרָע קִמְעָה, עַל אוֹתָה הַזִּיעָה שֶׁל יֵצֶר הָרָע אָנוּ אוֹמְרִים לְהָבִיא קָרְבָּן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל משֶׁה מְשַׁבְּחָן: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, רֵיקָנִין שֶׁבָּכֶם רְצוּפִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּרִמּוֹן הַזֶּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצַּל מִמֶּנָּהּ וְלֹא עָשָׂה אוֹתָהּ, מִצְוָה גְדוֹלָה עָשָׂה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, עַל הַצְּנוּעִין וְעַל הַמְּצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם. כְּמִגְדַּל דָּוִיד, מַה שֶּׁגִּדֵּל אֶתְכֶם בְּסִפְרוֹ, וּמַה גִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ (תהלים קלו, יט): לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, סֵפֶר שֶׁאֲמָרוּהוּ פִּיּוֹת הַרְבֵּה. אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כָּל הָרְבָבוֹת וְהָאֲלָפִים שֶׁהָלְכוּ לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן וְהֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם, לֹא הֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ שֶׁבָּא לְאֶלֶף דּוֹר, וְלֹא אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם נִתְלֵיתֶם בּוֹ, אֶלָּא כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, כָּל שֶׁעוֹמֵד וְשׁוֹלֵט וּמִתְגַּבֵּר בְּיִצְרוֹ קָרוּי גִּבּוֹר, כְּגוֹן משֶׁה בִּשְׁעָתוֹ, דָּוִד בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, כָּל דּוֹרָן נִתְלָה בָּהֶם, וְעַל יְדֵי מִי נַעֲשֵׂית מִלְחֶמֶת מִדְיָן, עַל יְדֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, עַל יְדֵי סַנֶדְרָנָא משֶׁה וּפִנְחָס.

מד "וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה' אִישׁ וְגוֹ', טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז". (במדבר לא) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: 'עָגִיל' זֶה דְפוּס שֶׁל דַּדִּין. 'כּוּמָז' זֶה דְּפוּס שֶׁל בֵּית הָרֶחֶם. אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי הָכִי, הַיְנוּ דִּמְתַרְגְּמִינָן: 'מָחוּךְ' דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי גִּחוּךְ. אָמַר לֵיהּ: (רבא) [רַבָּה]: מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא שְׁמַע מִינָהּ: 'כּוּמָז' כָּאן מְקוֹם זִמָּה. (שם) "וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל". אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: שֶׁמָּא חֲזַרְתֶּם לְקִלְקוּלְכֶם הָרִאשׁוֹן? אָמְרוּ [לוֹ]: "לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ". אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, כַּפָּרָה לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: אִם מִידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ, מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצָאנוּ. מִיָּד "וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'". תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה הֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כַּפָּרָה? מִפְּנֵי שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הָעֶרְוָה. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מִפְּנֵי מַה מָּנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ, עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים? לוֹמַר לְךָ: [כָּל] הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה, כְּאִלּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֻּרְפָּה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר. תְּנָן: וְלֹא בְּזוּג, אַף עַל פִּי שֶׁפָּקוּק, וְתַּנְיָא אִידָךְ: פּוֹקֵק לָהּ זוּג בְּצַוָּארָהּ, וּמְטַיֵּל עִמָּהּ בֶּחָצֵר. תַּנָּאֵי הִיא וְכוּ'.

ועוד כשהיה יוצא לשוק היה רואה את העמים עשויים כתים כתים וחבורות חבורות, והיו מדברים איש כלשונו והיה יודע מה הם מדברים, שנ' עדות ביהוסף שמע וכו'. ועוד שהיה רוכב במרכבת ועובר בכל גבול מצרים, ומצריות מצעדות לו על החומות ומשליכות עליו טבעות זהב, אולי יסתכל בהם לראות את יופי תארו, ולא שזפתו עין אדם. והיה פרה ורבה בכל עין, שנ' בן פרת יוסף בן פורת עלי עין.