Midrasz do Wyjścia 21:10
אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע׃
A jeżeliby inną wziął dla niego; tedy pożywienia, odzieży i małżeńskiego pożycia jej nie pozbawi.
מדרש אגדה
אם אחרת יקח לו. מכאן למדנו לבת ישראל שחייב אדם בשאר כסות ועונה. שאר אלו מזונות, שנאמר ואשר אכלו (את) שאר עמי (מיכה ג ג), כסותה כמשמעו. ועונתה זו דרך ארץ, שנאמר וישכב אותה ויענה (בראשית לד ב):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש לקח טוב
פס'. והסירה את שמלת שביה מעליה. מלמד שהיה מעביר הימנה בגדים נאים שהיתה לובשת בביתה בשעה שנלקחה פתאום ומלבישה בגדי אלמנות. וישבה בביתך. בבית שהוא בו כדי שיהא נכנס ויוצא ורואה אותה כשהיא מנוולת. ובכתה את אביה ואת אמה. רבי אליעזר אומר אביה ממש רבי עקיבא אומר עבודה זרה כענין שנאמר (ירמיהו ב׳:כ״ז) אומרים לעץ אבי אתה. ירח ימים. שלשים. ואחר כן תבוא אליה. מלמד שקודם לכן לא היה לו רשות בה. ובעלתה. שתהא נקנית לו כאשת איש שהיא בעולת בעל. והיתה לך לאשה. לנהוג בה מנהג אישות. (שמות כ״א:י׳) שארה כסותה ועונתה לא יגרע:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
אחרת יקח לו יכול גזירה ת"ל אם. אינו אלא רשות: אחרת יקח. ולא של הפקר: אחרת יקח לה מלמד שמותר לקנות לו אשה אחרת לשם אישות: אחרת יקח לה הרי [אחרת] לו כזו מה זו נקנית בשטר אף זו נקנית בשטר: שארה. זו פרנסה כענין שנ' (מיכה ג' ג') אשר אכלו שאר עמי: כסותה. זו כסותה: עונתה. זו דרך ארץ. כענין שנ' (בראשית ל"א נ') אם תענה את בנותי ר' אליעזר בן יעקב אומר שארה כסותה לפי השאר תן כסות שלא ילבישה כסות ילדה בזקנה וכסות זקנה בילדה: כסותה ועונתה לפי עונתה תן כסותה שלא יתן לה כלים של חמה בימות הגשמים וכלים של גשמים בימות החמה: לא יגרע. מלמד שהוא עובר בלא תעשה איזה היא עונתה כל אחד ואחד לפי מלאכתו כיצד הטיילים בכל לילה בעלי אומנות פעמים בשבת החסדים פעם אחת בשבת הגמלים פעם בחדש הספנין פעם לששה חדשים תלמידי חכמים מלילי שבת ללילי שבת: לא יגרע מלמד שהאשה עולה עם בעלה ואינה יורדת:
Ask RabbiBookmarkShareCopy