Musar do Wyjścia 12:42

הרי נתבארו ד' חקירות, ושורש הכל להיותינו עבדי ה' אשר תכלית הבריאה של אדם היתה לעבדה ולשמרה ולעשות משמרת והכל למען שמו, ועל השימור הזה באתה האזהרה במצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ושם חקת הפסח, וענין מצה, וכתיב (שמות יב, יז) ושמרתם את המצות ודרשו רז"ל (מכילתא בא ט) אל תקרי מצות, אלא מצוות. ומצינו ג' מיני שימור, דהיינו מצה שמורה, ומצוה גדולה דד' כוסות יין רומז ליין המשומר, וגם הלילה נקראת (שמות יב, מב) ליל שמורים. עוד מצינו ענין שאלה במצרים, כדכתיב (שם ג, כב) ושאלה אשה משכנתה כו':

תנן (פסחים פ"י מ"א), ערבי פסחים סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך. אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי. בגמרא (קט, ב), לא יפחתו לו מארבע כוסות [וכו'], היכי מתקנין רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה, והתניא לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי, ולא יקנה תרי, ולא יעשה צרכיו תרי. אמר רב נחמן, אמר קרא (שמות יב, מב) ליל שמורים, ליל המשומר ובא מן המזיקין. רבא אמר, כוס של ברכה מצטרף לטובה, ואינו מצטרף לרעה. רבינא אמר, ארבע כוסות תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד מצוה באפיה נפשיה הוא, עד כאן:

ועל זה אביא הקדמה קטנה, כתיב (שמות יב, מב) ליל שמורים הוא לה' וגו' הוא הלילה הזה שמורים לה', וקשה בזה הפסוק הכפל וגם הלשון הוא הלילה, הוי ליה למימר היא הלילה. ויש בזה סודות נפלאים, ביאר קצת מהם בזוהר פרשת בא, והאריך בביאורו הפרדס בשער האצילות פרק שני עיין שם. והיו אלו החכמים השלמים עוסקים בסודות של אותו הלילה, כלומר תיבת הוא הלילה, ובודאי גלו סודות נפלאות מה שגלו עד שהגיע הרצון מהם שגם התלמידים יפלפלו בחכמה ויגידו לפי השגתם, כי כמה פנים לתורה. ואז אמרו, רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, זה לא היתה הודעה רק תשובה על פלפולם, וכוונתם הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, כלומר ליל נקרא בזמן קריאת שמע של ערבית, ובהגעת קרוב זמן קריאת שמע של שחרית נקרא לילה, וגם לשון זכר כנודע מדת לילה נקיבה ומדת יום זכר, ואפשר כוונתם היה כמו שפירש בזוהר (ח"ב לח, ב) וזה לשונו כתיב כי יהיה נערה בתולה, מאי טעמא, משום דכל זמן דלא קבילה זכר אתקריאת נער, מדקבלת זכר אתקרי נערה. אוף הכי ליל דעד לא קבילת זכר, ואף על גב דכתיב שמורים ליהו"ה דכר הוה זמין לאתחבר עמה, ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב הוא הלילה הזה ליהו"ה ליל שמורים דכר ונוקבא, ובגין כך כתיב הוא הלילה הזה. ובתר דאשתכחו דכר ונוקבא, לית לשבחא אלא לדכורא, עכ"ל. והפרדס שם האריך בביאורה עיין שם.