Musar do Izajasza 48:17

וּמַעֲלַת הָרָצוֹן וְיִתְרוֹנוֹ שֶׁיַּחֲסֵהוּ אֶל הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵם מוֹצָא הַטּוֹב וּמְקוֹר הַחֶסֶד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם ט"ז ט"ו) בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. וְזֶה בָּאָדָם כְּמוֹ שֶׁרָצָה פַּרְעֹה בְּיוֹסֵף עַד שֶׁהֶעֱלָהוּ אֶל מַעֲלַת הַמַּלְכוּת, וּכְמוֹ שֶׁרָצָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּמָרְדְּכַי, וּכְבָר רָאִיתָ מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלָיו. וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה בּוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְדוֹמֶה לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בּוֹ (יְשַׁעְיָה מ"ח י"ז) אֲנִי יְיָ אֱלֹקֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בַּדֶּרֶךְ תֵּלֵךְ. וְאָמַר הֶחָכָם: כָּל רוֹצֶה עָשִׁיר וְכָל מַסְכִּית שָׁלֵו וְכָל מֵמֵר מִשְׁתּוֹמֵם. וְהָיָה אוֹמֵר: מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּעִנְיָנוֹ לִרְצוֹנוֹ רוֹאֶה וְרוֹצֶה בּוֹ עַל כָּרְחוֹ.

לא תענה ברעך עד שקר, הכא לא פסקה טעמא, בגין דאסיר הוא כלל וכלל. ובכל מילי דאורייתא קודשא בריך הוא שוי רזין עלאין, ואוליף לבני נשא אורחא לאתתקנא בה ולמיהך בה, כמה דאת אמר (ישעיה מח, יז) אני י"י מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך, אוף הכי: