Musar do Wyjścia 29:43

מכל מקום נשמע מכאן הצדיק הוא רמז כמו המשכן והמקדש. בחנוכת המשכן במיתת נדב ואביהוא אמר משה רבינו ע"ה (ויקרא י, ג) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש, פירש רש"י היכן דבר, ונקדש בכבודי (שמות כט, מג). אמר משה, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו, והייתי סובר בי או בך כו'. ויש להקשות, מהו הענין להתקדש במיודעיו של הקב"ה ביום שמחת לבו כביכול בהקמת המשכן, הלא בשעת חדוה חדוה. וכעין זה יש קושיא בזוהר (ח"ג ד, ב) שאומר בפסוק (ויקרא א, א) ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד, ולא כתיב ויקרא אל משה מאהל מועד. אלא הקב"ה קרא למשה ודיבר אתו מאהל מועד להודיעו מה יהיה בסופו וכי יהיה נחרב, וזהו ויקרא. וכמו כן בחורבן (ישעיה כב, יב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד, גם בכאן קשה בשעת חדוה חדוה:

ענין הספידא יקרא דשכבי או יקרא דחיי שהזכירו רז"ל (סנהדרין מו, ב), אף שהדברים כפשוטן על הכבוד המדומה, מכל מקום רומזים לכבוד האמתי הוא כבוד הנשמה שמחמת ההפסד יתעוררו העם לעשות תשובה כמו שנבאר, ואז תהיה נשמת המת זוכה והוא יקרא דשכבי, כי הוא מזכה אחריני המתעוררים לתשובה וזהו יקרא דחיי, ותכלית ההספד ומצותו הוא שיתעוררו בתשובה כמו שכתב רש"י בפסוק (שמות כט, מג) ונקדש בכבודי, כשהקב"ה עושה דין ביריאיו כו':