Quotation_auto do Kapłańska 5:1

ואולי יאמר או הודע אליו חטאתו. שכבר הודיעוהו מן השמים קודם שיבא לעולם. כאומרו בטרם אצרך בבטן ידעתיך. כי שם מודיעים לאדם ומאירים אותו בנר דלוק על ראשו. להדריכו וללמדו דרכי הש"י. ולהשביעו שילך בדרכי השם. כמוזכר בסדר טהרות דרש רבי שמלאי הולד דומה במעי אמו וכו'. ונר דלוק על ראשו ומביט מסוף העולם ועד סופו וכו'. ומלמדין אותו כל התורה שנאמר ויורני ויאמר לי וגו'. ואומר בסוד אלוה עלי אהלי וגו'. ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו שנאמר כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון וגו'. ומה שבועה משביעין אותו. אומרים לו הוי צדיק ואל תהי רשע. ואפי' כל העולם אומרים עליך צדיק אתה. הוי אתה בעצמך כרשע. והוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה. אם אתה משמרה בטהרה מוטב. ואם לאו הרי הוא בא ונוטלה ממך עד כאן. ואם כן הרי אדם מותרה ועומד ומלומד קודם שיצא לעולם. בענין שכשיזכור זה ישוב מחטאתו. וזהו או הודע אליו חטאתו אשר חטא. ואולי שלזה סמך לכאן ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה. שהיא זאת השבועה הנזכרת במאמר של מעלה. שמשביעין לאדם קודם שיצא לאויר העולם שאומרים לו הוי צדיק. ומתרין בו ומשביעין אותו לנפשו. כאומרו תשבע כל לשון. זה יום הלידה שנאמר אשר לא נשא לשוא נפשי. וזהו ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע בהתראה שהתרו בו. ולכן אם לא יגיד. ויודה על חטאתו ויזכור שבועתו ונשא עונו. כי ראוי הוא לעונש זה. אחר שהתרו בו. וכן דרשוהו במדרש הנעלם:

וינגע ה' את פרעה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן על ז' דברים נגעים באין. על לשון הרע דכתיב מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. על שפיכות דמים דכתיב אל יכרת מבית יואב זב ומצורע. על שבועת שוא דכתיב הואל וקח ככרים ואין אלה אלא שבועה שנאמר ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וכתיב וצרעת נעמן תדבק בך ועל גלוי עריות דכתיב וינגע ה' את פרעה ועל גסי הרוח דכתיב וכחזקתו גבה לבו וכתיב והצרעת זרחה במצחו ועל הגזל דכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית. תנא הוא כנס ממון שאינו שלו יבוא הכהן ויפזר ממונו. ועל צרות עין דכתיב ובא אשר לו הבית ותנא דבי ר' ישמעאל מי שייחד ביתו לו:

יתן ה' אותך לאלה ולשבועה וגו' למה נאמר, לפי שנאמר נפש כי תחטא ושמעה קול אלה (כתוב ברמז תע"א). בתוך עמך ולא בזמן הזה. בתוך עמך הפרש בין אדם המתנוול במקום שמכירין לו לאדם המתנוול במקום שאין מכירין אותו. והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה, יכול אף שבועת הדיינין באלה, אמרת והשביע הכהן וגו' שבועת האשה באלה ואין שבועת הדיינין באלה. מה ת"ל והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה, אם השביעה בשבועה יצא אם השביעה באלה לא יצא: