Quotation_auto do Liczb 23:21

ואמר התיצב כה על עולתך. לפי שחשדו שהלך בלק אחריו כשהלך לעשות קסמיו ולכן לא הצליח. ולכן אמר לו התיצב כה על עולתך ולא תסור ימין ושמאל. ואנכי לבדי אקרה כה אולי יקרה כה לקראתי. ולפי שבלק אמר לו מה דבר ה'. שחשב שהיה בפיו דבר חדש. אמר לא איש אל ויכזב. כלומר אין בו שנוי אלא בדברו עומד. כמו שהתחיל לברך אותם לא ישוב אחור ימינו. ורמז בזה ג"כ כי השם יקיים מה שדבר לאבות לתת להם את ארץ כנען ולא ישוב ממנה. וחזר לומר ובן אדם ויתנחם ההוא אמר וכו'. לפי שלפעמים יקרה שמלך אחד יאמר לתת מתנה לעבדו. ויחזור לאחור בשביל ארבעה דברים. הראשון שרצה לכזב ולשקר בלי סבה. או שנית שמתחרט וניחם על מתנתו בשביל שום סבה. לפי שהוא בעל מחשבות. או שלישית שאינו משקר ואינו מתחרט. אבל אותו אדם חטא כנגדו בשום דבר. באופן שאינו ראוי לתת לו המתנה. או רביעית שאינו משקר ואינו מתנחם ואותו אדם לא חטא כנגדו. אבל קצור קצרה ידו ואין לו יכולת להשלים מאמרו. ולכן אמר בלעם בהכרח. השם יש לו להשלים דברו. אחר שאין בכאן שום סבה מהארבעה סבות הנזכרות. כנגד האחת אמר לא איש אל ויכזב. וכנגד השנית אמר ובן אדם ויתנחם. ואחר שכל האדם כוזב ומתנחם והוא אינו אדם יש לו להשלים דברו. וכנגד השלישית אמר ההוא אמר ולא יעשה. וכנגד הרביעית אמר ודבר ולא יקימנה. מצד רשעתם או מצד יכלתו. ובא לפרש אלו השנים האחרות ולתת להם טעם. כי בראשונות כבר נתן טעם באומרו לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם. וכנגד השלישית שאמרנו כי המלך מתחרט. לפי שאותו חטא כנגדו. אמר בכאן זה שקר. כי לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל. ולעולם דבקו בו והוא בהם. בין מצד יעקב אע"פ שהוא לשון עוקבה. בין מצד ישראל. וזהו ה' אלהיו עמו מצד ישראל. ותרועת מלך בו מצד יעקב. שאע"פ שהם בלתי ראויים. עכ"ז הם יראים את ה' מצד מלכותו ומצד דינו. וזהו ותרועת מלך בו. וכנגד הרביעית שהיא היכולת. אמר אל מוציאם ממצרים בכח גדול וביד חזקה. וא"ת אע"פ שיהיו טובים ויהיה לו יכולת. גדול כח הכשפים שמכחישים פמליא של מעלה. לזה אמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. אחר שהוציאם ממצרים ושם כל הכשפים שבעולם. ולא הועיל להם לפי שהוא שבר כחם כתועפות ראם. ואם כן אע"פ שעכשיו נעשה נחש בנחשים ועקרבים. כי לא נחש ביעקב. שאפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. ולא קסם. מצד עשבים ועקרים בישראל. וא"ת אחר שאין להם נחש וקסם. מי מודיעם העתידות. לזה אמר כעת יאמר ליעקב. רוצה לומר בעת הזאת כבר נאמר להם על יד משה והנביאים מה פעל אל. וא"ת כ"ז היה בזמן העבר. אבל עכשיו כבר נחלש כחם. לזה אמר אינו כן. כי עתה יקומו כאריות ויהרגו מלכי מדין. וזהו עם כלביא יקום וכארי יתנשא. ורמז בזה שאע"פ שבתחלה הם נראים כלביא. לסוף יגברו כמו האריה:

אחר כך אמר ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים. לרמוז שכל השתדלותה וחריצותה שקר. בין מה שנתנה שפחתה לבעלה בין מה שלקחה הדודאים מאחותה. כי הדודאים מיד בלקיחתם הם פועלים. ולכן סבב השם יתברך שתתאחר שנה שנים או שלשה שנולד בזה הזמן יששכר וזבולון ודינה אחותם ואחר כך זכרה. ולכן אמר בה זכירה כאילו היתה שכוחה. בענין שתתן אל לבה כי הכל הבל בטבע ותעתועיו. אלא שם ה' הדובר אליה. וזהו ויזכור אלהים את רחל במדת הדין. כי מדת הדין היתה נותנת שיהיו לה שני בנים כמו לשפחתה. וזהו וישמע אליה אלהים. רוצה לומר לקול תפלתה. ולא הביט און ולא ראה עמל. חריצותה אחר ההבלים והטבעים. ויפתח רחמה הוא ולא הדודאים. ואז אמרה אסף אלהים את חרפתי. כי חרפה גדולה היא לאשה היות עקרה. שנראה כי תוהו בראה ולא לשבת יצרה וטוב לה את אשר עדן לא היה. ובזה הכירה שהכל מאתו יתברך. וזהו אסף אלהים את חרפתי ולא אחר. ולפי שהיתה יודעת ברוח הקודש שלא יהיה לה אלא בן אחר להשלים הבנין והמנין. אמרה יוסף ה' לי בן אחר:

לא הביט און ביעקב. אמר בלעם אינו מסתכל בעבירות שבידם אלא במצות שלהם. אמר ליה לכה נא ארה לי פרדס שאין לו שומר הגנב יכול להזיקו או אם ישן לו השומר הגנב נכנס, ואלו ישראל הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל והיאך אני יכול להזיקן. ה' אלקיו עמו א"ל בלק אם אין אתה יכול ליגע בהן מפני משה משמשן ראה זה שעומד אחריו מה יהיה א"ל אף הוא קשה כמותו. ותרועת מלך בו תוקע ומריע ומפיל החומה. אל מוציאו ממצרים אמרת לי הנה עם יצא ממצרים אינו כן הוא בעצמו הוציאן. כתועפות ראם לו כך הוא מדתו חטאו קימעא מורידן כעוף שנאמר אפרים כעוף יתעופף. זכו למעלן מעלן ומרוממן כעוף שנאמר מי אלה כעב תעופינה. ד"א כתועפות אלו מלאכי השרת, ראם אלו שדים: