Quotation_auto do Rodzaju 39:1
וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃
Josef zaś sprowadzony został do Micraim; i kupił go Potifar, dworzanin Faraona, naczelnik przybocznej straży, Micrejczyk, od Iszmaelitów, którzy sprowadzili go tam.
צרור המור על התורה
ואמר והמדנים מכרו אותו אל מצרים. להורות כי שערי דמעה לא ננעלו ובכיית יעקב הועיל שלא הוליכוהו לאיי הים. אלא שקנה אותו פוטיפר ושמו אדון לביתו. שאם לא כן זה הפסוק היה לו לסמוך אצל ויוסף הורד מצרימה. או לא היה צריך לכותבו כלל כי הוא מיותר. אלא כדי לסומכו אצל ויבך אותו אביו כמו שכתבתי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ויוסף הורד מצרימה אל תקרי הורד אלא הוריד שהוריד איצטגניני פרעה מגדולתן. ויקנהו פוטיפר שקנהו לעצמו בא גבריאל וסרסו ופרעו מעיקרא כתיב פוטיפר ולבסוף כתיב פוטיפרע. ויהי ה' [את יוסף] ועם שאר שבטים לא אמר ר' יודן משל לאדם שהיו לפניו שתים עשרה בהמות טעונות יין נכנסה אחת מהן לחנותו של גוי הניח אחת עשרה והלך אחריה א"ל אלו ברשות הרבים ואיני מתירא שמא יעשו יין נסך וזו נכנסה לחנותו של גוי ומתירא אני שמא יעשה יין נסך כך אלו גדולים וברשות אביהם הם אבל זה שהוא קטן וברשות עצמו לפיכך ויהי ה' את יוסף. ויהי איש מצליח גבר קפיז כד"א וצלחו (את) הירדן לפני המלך. משל לדובא שהיתה עוברת בשוק מקושטת אבנים טובות ומרגליות אמרו כל מאן דקפז לה יסב מה דעלה היה שם פקח אמר אתון מסתכלין במה דעלה ואני מסתכל בניביה של אותה דובא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy